מסתכלת לאחור ..
מנסה לסכם 10 שנות קהילה ..
עד אז לא היה לי מושג שקיימת כזו בכלל
נזכרת בפעם הראשונה ששמעתי את המילה
״ סשן ״
עם עיני עגל מביטה ומנסה להבין את משמעותה ..
אין לי ספק שהמילה שהגדירה אותי הייתה טוטליות
מהרגע הראשון זה להיות שם
מהרגע הראשון זה להבין את מקומי
מהרגע הראשון כל רצוני היה בעצם רצונו
מהרגע הראשון הריצפה הייתה מקום נח
מקום של ביטחון עבורי
מהרגע הראשון היה צורך להתמסר
לתת
ולהעניק
ולהיות סופר סופר מרצה וצייתנית
סאבית לתפארת
נכון .. למדתי וזה לקח זמן
רק שזו הייתה למידה מהירה ביותר
מהסימון הראשון התחננתי לעוד ועוד
ואני בכלל לא מזוכיסטית
עברה שנה
ועוד אחת
והרגשתי גאווה
להיות חלק מקהילה כזו מדהימה
וקינק היה נראה לי לא שייך
וקצת זלזול בהוויה ובמה שבדסם מסמל עבורי ישר היווה פתח לריחוק ובריחה
איבדתי לא מעט חברים בדרך
אבל היא הייתה הדרך שלי
וצעדתי בה עם ראש זקוף
הייתי גאה
לא נשאר בי זכר לוניל ..
וגם לא פצפוצים
ועוד שנה ועוד ועוד
וזו כבר לא אותה הקהילה
וגם לא אותה האשה
משהו השתנה
הטעם מרגיש לי מוזר בפה
מתפצפץ וונילי למדי לפעמים
דינוזאורים מסתתרים במערות
ואני בכלל צעדתי לשנת תרש״ח ( או משהו כזה ..)
יודעת בדיוק מה אני צריכה
ומה אני רוצה
ושקט זו לא מילה גסה
המסיבות והרעש יחזרו
או שלא .