אמיצה

מלא עננים 

אפורים

שחורים 

אדמדמים 

מלאים וגדולים 

מכסים את כל השמים שלי 

צבע התכלת כבר כמעט כולו אפרורי וחשוך 

טיפת האור שהייתה שם גם היא נעלמת לה במהרה 

משפשפת עיניים 

מתפללת ליקום שהכל יתבהר 

משפשפת את המח 

מקווה שתגיע התודעה והראייה האמיתית 

משפשפת את הנשמה 

את הלב 

מחכה שייצא משם איזה ג׳יני קטן 

יש לי משאלה 

טוב.. אולי שתיים .