שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Words Words Words

לפני 14 שנים. 1 באוגוסט 2010 בשעה 8:00

פאקקקק , כמה חם בחוץ .

הקליפ הזה פשוט אחד הקליפים הכי סקסיים שראיתי לאחרונה של טראק , קליט , מקפיץ ומרענן .

תדליקו את המזגן ותתחילו להזיז את האגן ...

(לנשים שבנינו , שימו לב לנעליים שהן נועלות בקליפ)

לפני 14 שנים. 31 ביולי 2010 בשעה 0:24

לעיתים אנחנו שוכחים .

לעיתים אנחנו שוכחים להינות מהפשוט , מהלא מתאמץ , מהרגיל לחלוטין .

לעיתים אנחנו שוכחים שמסביבנו יש כל כך הרבה דברים ניפלאים מבלי בכלל שנעשה דבר , הם פשוט שם .

לעיתים אנחנו שוכחים שיש אותנו , שלכל אחד מאיתנו יש אותו וזה הדבר הכי וודאי שיש לנו , לא משנה מה נעשה , לעולם לא נוכל לברוח , לשגת , להיפטר מאיתנו , ממי שאנחנו , ממה שאנחנו לטוב או לרע .

אז מה אנחנו מחפשים בעצם בחוץ ?

הכל בפנים , בתוכינו , קיים , ישנו , רק צריך לשלוח יד ולגעת , להתחבר למה שאנחנו מרגישים , למה שאנחנו רוצים וללכת עם זה , עד הסוף , עד הסוף .

&feature=PlayList&p=D81687F93358AF2F&playnext=1&index=68

זה שלנו , כחול לבן , יוגב סמינה מפיק , כוכב עולה במוזיקה הישראלית עם גל הגואל
בעלת הקול הקטיפתי המשגע שכתבה את השיר ואת המשפט :
Find me anywhere your mind allows ... I'm Yours with every move

כיף .



לפני 14 שנים. 20 ביולי 2010 בשעה 23:45

עם האצבע בהיכון כשהאוזניות משמיעות לי מלל אין סופי ב"ציפורי לילה" של גל"צ , עוד דברי הגות , עוד שיחה עם מאזין שרוצה שיקשיבו לו , שיגרמו לו להתנקות מהכאב ולו רק לכמה דקות .

חיכיתי .

חיכיתי לשמוע את התו הראשון , את הצליל שיזכיר שלי שזה השיר שגרם לי להתרגש כל כך , זה שגרם לי לשמוע אותו ולא להפסיק לרצות לשמוע אותו שוב ושוב ושוב .

לשמוע את הקול האלוהי הזה עם השילוב העדין של הגיטרות המלוות והסולו בדיסטרושן , אחחח .

המילים , אוי לאוזניים אשר שומעות , פשוט עונג צרוף , בכל פעם שאני שומע אותו , אני מתרגש מחדש .

לא מעט שנים אחרי , יש פה דור שאפילו לא יודע מה זה טייפ דאבלקסאט , יש פה דור שלא יודע את קוטנר , יש פה דור שלא יודע לעבוד קשה בכדי להשיג את מה שהוא רוצה .

זה השיר , תהנו .




לפני 14 שנים. 17 ביולי 2010 בשעה 14:43

זה יגרום לכם להזיז את כף הרגל קודם ...

זה יחלחל לכם פנימה דרך האוזניים ויגע לכם בבטן ואז תמצאו את עצמכם עוצמים עיניים וזזים בעדינות מצד לצד ...

עכשיו כל שנותר זה להרים את הידיים ולתת לזה להעיף אתכם ...

תהנו ואז תקשיבו לזה שוב , זה שווה יותר בפעם השנייה .





נכון , יש בזה משהו עצוב ואפל .
לפני 14 שנים. 17 ביולי 2010 בשעה 1:54

&feature=related