לפני 15 שנים. יום שלישי, 20 ביולי 2010 בשעה 22:45
עם האצבע בהיכון כשהאוזניות משמיעות לי מלל אין סופי ב"ציפורי לילה" של גל"צ , עוד דברי הגות , עוד שיחה עם מאזין שרוצה שיקשיבו לו , שיגרמו לו להתנקות מהכאב ולו רק לכמה דקות .
חיכיתי .
חיכיתי לשמוע את התו הראשון , את הצליל שיזכיר שלי שזה השיר שגרם לי להתרגש כל כך , זה שגרם לי לשמוע אותו ולא להפסיק לרצות לשמוע אותו שוב ושוב ושוב .
לשמוע את הקול האלוהי הזה עם השילוב העדין של הגיטרות המלוות והסולו בדיסטרושן , אחחח .
המילים , אוי לאוזניים אשר שומעות , פשוט עונג צרוף , בכל פעם שאני שומע אותו , אני מתרגש מחדש .
לא מעט שנים אחרי , יש פה דור שאפילו לא יודע מה זה טייפ דאבלקסאט , יש פה דור שלא יודע את קוטנר , יש פה דור שלא יודע לעבוד קשה בכדי להשיג את מה שהוא רוצה .
זה השיר , תהנו .