עולם המלאי

איתורים הם סדר.
כל מחסן נורמלי ותקין מחולק לאיתורים, שהם לצורך העניין כמו רחובות ומספרי בתים.
מי שזוכר את המערכון של ארץ נהדרת על ה- F15 שנמכר באיקאה, אז זה בדיוק זה.
ולמה זה בעצם כל כך חשוב שיהיו לנו איתורים במחסן?
מאוד פשוט, כך אנו יודעים בדיוק היכן כל מוצר נמצא, לאן הוא בדיוק שייך.
אפשר בלי הקבלה לעולם השליטה?
כן, אבל אני מעדיף שלא:
למה הדבר דומה אם כך, לתגיות וקולרים.
הלא כל אחד אמור להיות מקוטלג לפי נטייתו לצד זה או אחר של השוט, כך שאם נשלטת מחפשת שולט, סליחה, נשלט מחפש שולטת, הוא ידע בדיוק היכן למצוא אותה.
וכמובן הקולרים, כדי להשלים את התמונה ולהגיע למצב של סדר מופתי, לדעת אילו פריטים מותר לספק ואילו משוריינים.
חבל שלא כולם בקיאים בעולם המלאי ונוגעים בפריטים משוריינים. או להפך.

רבותיי אני חוזר ואומר:
תזמון, תזמון, תזמון.

תזמון מלאי זהו אחד הדברים החשובים בעולם המלאי.
אסור להתקע עם מלאי מיותר מחד ואסור להגיע למצב של חוסר מלאי לעומת ביקוש מאידך.
לא פשוט הנושא הזה של תזמון ולכן יש שיטות מגוונות המתיימרות לפתור את הבעיה אך כל שיטה והמחיר שלה.
אחזקת מלאי שוטף קבוע למשל, באה למנוע מצב של הפסד מכירה על ידי אחזקת מלאי עודף והמחיר שאנו משלמים זהו כמובן עלויות האחסנה.
איך אני אדמה לכם את זה?
נניח שולטת (אני שוב אקח כמטאפורה את המין הנשי כדי שלא יחשבו שיש לי משהו נגד שולטים חלילה) שמחזיקה מלאי קבוע של עבדים על מנת לא להשאר בלי במקרה הצורך, צריכה לשלם מחיר של יחס לעבדיה, הלא כל בר דעת שפוט ככל שיהיה צריך לקבל יחס, אחרת הוא יתפוגג.

אבל השאלה שבה אני רוצה לדון היא לא מה עושים כדי למנוע בעיות הקשורות לתזמון מלאי, אלא מה עושים כאשר יש בעיה.
במוצרי צריכה שוטפים אין לנו בדרך כלל בעיה כיוון שהייצור הוא די קבוע. הבעיה מתחילה במוצרים שבאים לתקופה והולכים, למשל צעצועים.
נניח שייצרו ליין של דמויות מסוימות, זה מוצר חדש שאין עליו נתוני ביקוש כלל. אז קנינו כמות מסוימת, היא חוסלה והביקוש עדיין ממשיך, אך אבוי, המתחרה שלנו כבר קנה את כל מה שנשאר מהליין.
שוב רוצים דוגמה?
הפעם תקבלו דוגמה מהצד הגברי:
נניח ששולט הכיר נשלטת חדשה, הוא לא ידע בדיוק באיזה קצב לפעול איתה, מצד אחד חשש לפעול מהר מדי לפני שיכיר אותה לעומק, מצד שני רצה שזה יהיה טוב.
תוך כדי המחשבות שלו איך ומה, הגיע שולט אחר, להלן המתחרה, ולקח אותה.

אכן, תזמון זה לא עסק פשוט.

א'-ב' של כל מחסן הוא סדר ונקיון,
ג' זוהי הרישומת, לכל תנועה במלאי חייבת להיות אסמכתא,
כך במקרה שמחסנאי אידיוט עשה טעות מפגרת, מישהו חכם יוכל אח"כ לבדוק בדיוק מה קרה ולתקן, וביננו, לא חסרים מחסנאים אידיוטים.
אז הבלוג הזה הוא אסמכתא (עוד לא ברור בדיוק למה) והוא מוקדש למישהי שלא מודעת לקיומו, ויכול מאוד להיות שגם לא תדע.
ובכל זאת, אם כבר הגעתם עד לכאן, לא אחסוך מכם שיעור מעלף על רישומת מלאי.
אז יש לנו שתי תנועות בסיסיות, קבלה וניפוק.
אנו מקווים שכל קבלה שלנו תסתיים בניפוק, אחרת זה אומר מלאי מת, ואנחנו לא רוצים מלאי מת. זה תופס מקום, זה עלה לנו כסף, זה מעלה אבק.
למה הדבר דומה, בואו נראה איזו דוגמה אפשר להמציא שתהיה קרובה ללבכם, כי זה חשוב להבנה...
מצאתי!
נניח מצב של שולט שמקבל לחיקו נשלטת. כאן המקום לציין שיש שולטים ויש שולטים, לשם הדימוי אני אבחר בשולטים שאוהבים לגוון כי הם משתעממים מהר.
אז השולט קיבל את הנשלטת, אך כמו בכל דבר בחיים, ישנו מחזור חיים מסוים, ואותו שולט כמו כל איש רכש מיומן מחפש מוצרים חדשים שיכבשו את השוק, ועל מנת לא להתקע עם הדגמים הישנים הוא מבצע ניפוק שלהם גם אם זה כרוך בלהוזיל אותם.
יש עוד סוג תנועה שלא קיימת בכל המחסנים, אך במידה ויש בארגון מספר רב של מחסנים, הווה אומר שני מחסנים ומעלה, ניתן לבצע העברה בין מחסנים.
וכאן אני חושב שאפשר לדמות את זה לשולט שאוהב להעביר את הנשלטת שלו לשולטים אחרים, ולמען ההגינות, גם בשולטת שאוהבת להעביר את הנשלט שלה לשולטות אחרות, שלא תגידו שיש לי משהו נגד שולטים, או נגד מעבירים, אני בסה"כ בקר מלאי.
מקווה שהשכלתם, תחזרו על החומר עד לשיעור הבא.