לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 15:11
אולי הגיע הזמן
להודות,
יש לי
דאדי.
דאדי כזה
שמעודד אותי בימים קשים
דאדי כזה
שגם סובל אותי באותם ימים.
דאדי שמכיר אותי
ויודע בדיוק מה לומר
כדי להבעיר אותי,
איך ואיפה לגעת
כדי שאצעק ואקלל
ואתחנן לעוד.
דאדי שמזכיר לי
כל יום
מה אני שווה
ולמה מי שמזמין אותי
לדייט ראשון/שני
אצלו בבית
לא שווה אותי.
דאדי שרוצה
שאכיר מישהו טוב.
מישהו שישקיע את הזמן
להכיר אותי,
ללמוד אותי,
לקבל אותי,
כמו שהוא משקיע.
ושידע גם לזיין כמו שצריך.
דאדי שמעודד אותי לצאת לדייטים
ולתת הזדמנויות לאחרים
בידיעה שיום אחד
הוא כבר לא יהיה
הדאדי שלי.
דאדי שאוהב אותי
אפילו שהוא יודע
שאני ורגשות
לא הולכים ביחד.
דאדי מפרגן
ששולט בי בכבוד.
ואולי זה כל מה שצריך.
ופה דאדי אומר שהלוואי, אבל הוא רוצה שיהיה לי יותר.