סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלי שם

לפני 9 שנים. 22 באוקטובר 2015 בשעה 14:19

פחד

זה לעמוד זקופה בשקט, בלי לדבר, בלי להשמיע צליל המעיד על קיום.

רק לא לזוז...

זה לעקוב עם האישונים בלבד אחר כל צעד שלו, פעולה שלו, תנועה שלו.

בלי לזוז...

זה לראות את התיק השחור בזווית העין, לא לדעת מה בתוכו, לדעת שזה יכאב.

ולא לזוז...

זה לקלוט אותו פורק את תכולתו, תכולה ממוקדת כאב.

לרצות לברוח אבל ללא תזוזה

זה להבין שכל התכולה מיועדת כרגע רק לך

ולהבין שאין אפשרות לזוז

 

התרגשות

זה להפנים  שאלה כבר לא קיין או קרופ או שוט או סכין או חבל או מצבט או אפילו יד אלה הם מכחולים... ואת הקנבס שלו

ולחכות שזה יבוא מבלי לזוז...

זה לספור את השניות עד שהעלטה תעטוף את ענייך, לצעוק בלב, בשקט, נו כבר בוא

אבל לא לזוז...

זה להרגיש בחושך את קור הלהב עובר על גופך מעל, ומתחת לבגדים. להבין פתאום שבגדייך מקולפים מעליך כאילו היית פרי הדר

ולדעת שלא צריך חבל או אזיק כדי שלא תוכלי לזוז...

 

תשוקה

זה הרצון להתענג על הכל... על כל הכאב הזה שהוא עומד להעניק לך עכשיו...זה להתאפק ולתת לו את הזמן כי רק הוא יודע היכן לגעת ואיך ועם מה

 

ולא לרצות לזוז


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י