"תעריכו את הזמן הזה בחייכם, ילדים. כשאתה בן טיפשעשרה אתה חושב שאתה יכול לעשות הכל, וזה נכון. שנות ה־20 שלך הן כתם מטושטש. בגיל 30 אתה מקים משפחה, עושה קצת כסף ושואל את עצמך לאן נעלמו שנות ה־20 שלך. כשאתה בן 40 אתה מגדל כרס קטנה וסנטר נוסף. המוזיקה מתחילה להישמע קצת יותר מדי רועשת, וחברה שלך מבית הספר היסודי הופכת לסבתא. כשאתה בן 50 אתה זקוק לניתוח קטן. אתה קורא לזה 'הליך רפואי', אבל זה ניתוח. כשאתה בן 60 אתה זקוק לניתוח גדול והמוזיקה עדיין רועשת מדי, אבל זה לא משנה כי אתה כבר לא שומע כלום. כשאתה בן 700, אתה ואשתך מתחילים את ארוחת הערב בשתיים בצהריים, את ארוחת הצהריים בסביבות עשר בבוקר ואת ארוחת בוקר אתמול בלילה. אתה מבלה את רוב הזמן שלך בחיפוש אחרי היוגורט האולטימטיבי, ומקטר שהילדים לא מצלצלים. כשאתה בן 80 אתה חוטף שבץ, ובסוף אתה מוצא את עצמך ממלמל לעבר איזה אחות מג'מייקה שאשתך לא סובלת, אבל אתה קורא לה 'אימא'. יש שאלות?"