בלי שם

מי שמכיר אותי וניהל איתי שיחה של יותר משלוש דקות יודע שאם יש חוויה שהיתה אבן פינה בעיצוב האישיות שלי זאת היתה הצפייה בבלייד ראנר בשנת 82.
סרט שבזכותו אני הפכתי למה שאני
מכאן ברור לכם רמת החרדה שלי כששמעתי על זה ש35 שנים אחרי, יוצא לפתע סרט ההמשך
איך ממשיכים יצירת מופת?
איך ממשיכים סרט שמתעסק באלוהות ומוות
סרט שבו מת אלוהים

אז הלכנו
ועד מהרה היה ברור שהנושא של ההמשך יהיה לידה

אמנם יש ניסיון לשמור על אחידות במראה של שני הסרטים, בקצב שלהם ובסגנון הצילום, אבל כאן זה נגמר

הסרט החדש הוא סרט מתח עתידני סטנדרטי לעומת המקור שהיה סרט מדע בדיוני מושלם... עזבו מדע בדיוני, הוא היה סרט מושלם.
הסרט הנוכחי בורח משאלות פילוסופיות כמו מאש
נמנע בכל כוחו מלגרום לצופה קצת לחשוב ופשוט מאכיל אותו בכפית
ובאמת מי שרק יקרא על מה היה הסרט המקורי מבחינת עלילה לא יתקשה להבין את עלילת הסרט הנוכחי.
מהר מאד הפסקתי להתייחס אל הסרט כהמשך לבלייד ראנר.

אז כסרט מתח הוא בסדר גמור
אבל כהמשך לבלייד ראנר, הוא פשוט מיותר