בלי שם

מחר
השאלה היא לא, כן ביבי לא ביבי.
השאלה היא לא ימין או שמאל
השאלה היא לא ישראל השלמה או שתי מדינות
היא אפילו לא בתי החולים הקורסים
או מערכת החינוך המתפקדת בקושי
זאת לא השאלה שאנחנו צריכים לענות עליה בקלפי

השאלה היא פשוטה "כמה זה עולה לנו?"
כמה זה עולה לנו השמדת שלטון החוק?
כמה זה עולה לנו השנאה הפנימית?
כמה עולה לנו העדר אידאולוגיה?
כמה זה עולה לנו פולחני האישיויות?
כמה זה עולה לנו הפיכת כל פרה קדושה במדינה לפיון פוליטי?
זאת השאלה
והאם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר זה, זאת התשובה שכל אחד צריך לענות לעצמו בקלפי .

תחת שמי ים התיכון,
עושה ירח הפוגה, ומתקפל.
"דאגות" אומר לי איש עם מכחול,
ומצייר אותך דומה, או לא, או כן,
עכשיו יש את הזמן לשכב פרקדן,
חצי עולם לוקח סם.
בגוף שלי צמרמורת, שיר "רוקסן".
צמרמורת יש לי מקיפוח גם.
תחת שמי ים התיכון,
היה לך זמן להתאפר ולהקסים.
יוצאת לרחוב בשמץ של ביטחון,
חוזרת בזנב מקופל בין הרגליים.
חצי עולם בדוחק מתקיים,
חצי עולם שונא חצי,
בגוף שלי צמרמורת.
מתערב מי אויב ומי ידיד.
תחת שמי ים התיכון
ערב על אבטיחים יורד,
אשליות מתוקות,
זהבים על הצואר וזה זורק,
אותך מפה לשם,
אותי משם לפה,
כמו מנגינת בלט.
עד שישוב הים מזעפו,
לא, לא נדע,
עולה עולה עולה לנו,
כמה זה עולה לנו.
תחת שמי ים התיכון,
ידיך מלטפות אותי ליטוף נדיר,
עוד מעט יבואו בחירות,
את חיה פוליטית - מזדהה עם מיעוטים.
עכשיו יש את הזמן במזרחית,
חצי עולם כבר שר יוון,
בגוף שלי צמרמורת בלאו הכי,
מטרור ואהבה.
תחת שמי ים התיכון
ערב על אבטיחים יורד,
אשליות מתוקות,
זהבים על הצואר וזה זורק,
אותך מפה לשם,
אותי משם לפה,
כמו מנגינת בלט.
עד שישוב הים מזעפו,
לא, לא נדע,
עולה עולה עולה לנו,
כמה זה עולה לנו.