סקס. מה עשיתי ממנו? הלא זה מעשה של אהבה.
בוקר שאחרי הסשן, אפילו נזירה באמצע תפילה יכלה להבין שאני אחרי לילה של התעללות. הסימנים האדומים מהחבלים, השריטות, השפתיים שצבען כבר יותר בגוון של סגול מאשר אדום. התעוררתי מהכאב שנוצר משכיבה על הגב, הזיכרונות מאתמול מעלים בי חיוך. שיכרון חושים של חוסר שליטה וכניעה. בעודי מנסה להרכיב את הפאזל של האירועים מאתמול בלילה אני מרגישה את הידיים שלך מלטפות אותי, בדיוק איפה שכואב. השריטות מאתמול צורבות מהמגע שלך. "בוקר טוב נסיכה" אני מחייכת, העיניים שלו פשוט משאירות אותי חסרת מילים. הן כל כך גדולות, וכנות, הוא לא יכול להסתיר ממני דבר כשהוא מסתכל לי בעיניים.
"אני יכול לבקש ממך משהו?" הוא נראה מוטרד, וכמובן שישר אני מוטרדת עמו.
"בוודאי, כל דבר. הכל בסדר?"
"כן, כן, הסירי דאגה מליבך, הכל נהדר. אתמול בלילה כשנרדמת הסתכלתי עלייך ישנה. את נראית חסרת מנוחה, וכואבת, והתהפכת כל הזמן וזה רק הכאיב לך יותר..."
"יקירי, אני מאוד נהנתי אתמול, אתה לא צריך לדאוג לי"
"שקט שקט, אני מדבר. בכל אופן, רציתי לבקש ממך שנאהב היום ונילי" אני מסתכלת עליו ומסתכלת על החדר שינה שלנו. הפלאגים, האזיקים, הגאג. וכאילו כולנו חוץ ממנו, חוץ מאדוני האהוב לא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו.
"אל תסתכלי עליי ככה, אני חושב שהיום אני רוצה לאהוב אותך ונילי, בלי המשחקים, ובלי הכאבים. אני רוצה שתרגישי בצורה הבנאלית ביותר כמה אני אוהב אותך, אני רוצה שנשכב, לא שנזדיין. אני רוצה שנתנשק, לא שנסתור..את מצליחה לרדת לסף דעתי?"
"אני פשוט...לא יודעת...זאת משימה?" מסתכלת עליו בחיוך
"לא. זאת בקשה שלי"
"אני..אני..פשוט לא יודעת כבר איך עושים את זה.."
"אז אני אראה לך."
סקס. מה עשיתי ממנו? הלא זה מעשה של אהבה.