לפני 13 שנים. 25 בדצמבר 2010 בשעה 2:04
מסתכלת על עצמי במראה.
רואה את מה שאני רואה תמיד.
אותי, שכולם מכירים.
גם אלה שחושבים שהם הכי מכירים, אז גם הם מכירים את ה-אני שאני בוחרת להציג.
מרגישה קצת צבועה.
לדרוש להכיר בנאדם ולא להיחשף בעצמי...
אולי עדיף לשכוח את ה-אני שהסתרתי היטב כל כך הרבה שנים, היא לא עושה לי טוב כל כך, היא כמו המלאך במצפון שלי, היא הקול שתמיד גורם לי להתערער על הבחירות שלי.
אני אשכח אותה.
הנה, היא אומרת לי לא לשכוח.
אז אני לא אשכח
אני אמשיך להדחיק
מסתכלת על עצמי במראה,
ומרגישה את ה-אני של פעם, נלחמת לפרוץ החוצה.
מקווה שהיא לא תצליח
