הנה שבוע חדש מתחיל, השבוע האחרון של יולי, הראשון של אוגוסט.
לא עשיתי סקס כבר....כמה זמן עבר? חודש וחצי? אבוי.
כל ה"לא עשיתי" הזה נוגד את הנישה שלי, אני yesman, או yeswoman לצורך העניין.
בכל מקרה לא לשם עניין שכזה התכנסנו בשעה מאוחרת זו, אלא בכדי לדון בנושאים במרומו של עולם.
המלחמה.
שלחו אותי השבוע לעזה, לאונס קבוצתי עם 50 ערבים, איחלו לביתי להפגע מטילים ואיחלו לי סרטן/איידס/מות קרוביי. עם כמה שאני אוהבת השפלה טובה, שידברו אליי למעלה, שיתנשאו מעליי, זה פחות נעים כשזה בא מחברים שלי. אז בא לי שהמלחמה תגמר!
לא אמרתי שנלך לגור באוגנדה
או שנחיה בדו קיום מופלא ושכל בעייתינו יפתרו אם נחזיר את הר הבית,
אבל ביקשתי שהכל יגמר כי מניין הרוגי המבצע מתקרב ל1000, וכפי שכואב לי על כל ילד בן 20 שעדיין לא מבין את גזרת הקרב, כך כואב לי על ילדים קטנים שמגיל 0 לחשו להם באוזן שיהודי טוב זה יהודי מת.
בעיני, ואני מרגשה לעצמי להגיד את זה פה במסכת האנונימיות - המלחמה היא בכלל צעד קפיטליסטי ופוליטי מובהק - המלחמה עושה כסף, עושה פטריוטיות, עושה אחווה ובעיקר עושה טוב לכנסת. וגם למנהיגי החמאס.
מעבר להכל, אני מאשימה את המלחמה ביובש בין רגליי. בחורה רוצה לשתות כוס יין בבר פלצני ושיתחילו איתה גברים בגיל של אבא שלה.
מה כבר ביקשתי?
