שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אידיוט אחרונות

דוסטוייבסקי לעניים
לפני 14 שנים. 13 בספטמבר 2010 בשעה 6:03

מהי הפנטזיה המושלמת??

לפני 14 שנים. 7 בספטמבר 2010 בשעה 22:30

היום שמעתי ג'ינג'ית שאומרת " אם ייולד לי ילד כתום, הוא יילך לאימוץ"

ואני אומר, יאללה, כמה יותר כתום יותר טוב!!!

הידד ג'ינג'יות שביניכן

אבל, גם כיפאק לתימניות

לפני 14 שנים. 7 בספטמבר 2010 בשעה 13:18

זהו חודש!!!

רק עוד חודש.. 30 יום זה מה שמבדיל בין תקופה אחת לשנייה..

רק עוד חודש והכל ישתנה, כנראה שלטובה!!

באופן כללי הרגשה מוזרה של כיף

לפני 14 שנים. 17 באוגוסט 2010 בשעה 17:55

אולי לחופש באמת אין מחיר, כמו שיודע כל אחד שישב כמה דק בכלא..

מה שכן, כל אדם מבין ש"חופש" הוא מושג שהמציאו אנשים שהיה להם חסר ממנו..

המחנקים בעבודה, האוברדראפט, המצב המדיני. כל אחד והעניינים שלו.

אלו שמונעים ממנו באמת להיות בחופש...

אנחנו כנראה אף פעל לא חופשיים.

אבל הכמיהה והגדרת היעד והתאריך, הם אל שמאפשרים להרים טיפה את הראש מעל המים ולא לטבוע בים החרא שבו כולנו שקועים עמוק עד הצוואר ומפחדים להודות.. מפאת הפחד להיתפס חלשים..

לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2010 בשעה 13:20

למה לאנשים יש צורך בסטאטוסים בפייסבוק???

האם חבריהם מגן החובה באיזו עיר נידחת בפריפריה וכמה אנשים שזוכרים אותם משירות החובה, באמת רוצים לדעת מה הוא/היא עשו אתמול/ יעשו מחר וכו'???

אהה, אחרי הפסקה קצר

WE ARE BACK IN BUSINESS

לפני 14 שנים. 25 ביוני 2010 בשעה 14:27

חופשה שלווה, מלווה בטיולים לאורך ישראל וקצת מנוחה, מה עוד צריך??

- קצת אלכוהול משובח..

איטס דה פרפקט טיים

לפני 14 שנים. 18 ביוני 2010 בשעה 7:11

נפלתי ברשת

לפני 14 שנים. 12 ביוני 2010 בשעה 17:27

למה? למה זה מגיע לי?

לקום ביום שישי מוקדם בבוקר?

מה עשיתי רע?

לפני 14 שנים. 11 ביוני 2010 בשעה 9:13

מתי האדם יודע שהגיע המן?

הזמן לשתות ווקדה עד אבוד עשתונותיו..

הזמן לאכול עד שבבטן אין מקום להכיל אפילו פוק..

הזמן לשנות משהו בחיים?

הזמן להפוך להיות בנאדם שונה לחלוטין ממה שהיית לפני כן..

מתי?

לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 13:48

לפעמים קורה מצב שבו אתה נכנס לחדר מלא אנשים ואתה מרגיש שאתה מכיר את כולם.. זה קורה אחד למיליון.

אבל קורה שאתה נמצא בחדר ורואה מישהו יחיד ומיוחד שגורם לך לחייך.. זה לא קורה כמעט לעולם.

בכל אופן, קורה שבא לך לשפוך משהו בפני מישהו אבל אין לך את האפשרות..

לפעמים בא לך פשוט לקבל חיבוק ואתה פתאום מרגיש הכי בודד בעולם בלי כל הפוזה שמלווה אותך ביומיום.

התקווה היחידה שנשארת היא שדברים טובים יבואו אלינו בתדירות גבוהה יותר ממה שהם באים היום