אידיוט אחרונות

והפעם לא מפי..

ללא הציניות שמתלווה אליי כבדרך אגב, זה אשכרה גורם לי לעקצוצים בגוף לשמוע את זה..

נכון שזה נשמע כמו פרסומת, היא אכן.

אותי מעניין איך בשנים האחרונות הפכו הוודקות בארץ למוצר שמפרסמים אותו..

אז נכון שהאבסולוט תמיד בלטה, אבל עד שהגיעו חורטיצה וסטולי.. לא ראו אותם על המדבקות של האוטובוסים והן היו מנת חלקן של הרוסים והכונפות שמערבבות עם הרד בול במועדון הפלאקה בהופעה משכרת של איציק קלה.

אני חייב לציין, שמאז ששתיתי את בקבוק הוודקה "הום מייד" עם ידידה שפעם התנדבה לתקן לי את שגיאות הכתיב ועכשיו אפילו לא מתקשרת, אני מתגעגע.

לא רק לידידה, לטעם של הוודקה הביתית. מרה, דופקת, אמיתית. לא הידידה, הוודקה. הידידה שחורה, הוודקה.. לא ממש.

איכשהו, כל הפרסומות הללו לטרנדים לא גורמות לי להשתכר מרצון לרוץ למכולת הקרובה לביתי ולרכוש בקבוק זול.

אגב, אני עדיין מחכה לזאת שהציעה לי וודקה.. וגם לידידה, שתתקשר.

בטח ראיתם... הקווקזי שנכנס לתפוס תמונה בזמן השיר הספרדי באירווזיון..

מה לא? לכו תחפשו ביו טיוב.. אדיר.. כמעט בכיתי מצחוק

כנראה שיש לי איזו שריטה לגבי הליידי..

אין לי שום דרך אחרת להסביר את החיבה שלי לרימייקים המצחיקים הללו..

גרסה רוסית ומצ'ואיסטית.
בימים בהם האבות והסבים שלנו היו מתקנים את הרכבים שלהם בעצמם.היות ומיטב המהנדסים ברוסיה המציאו מכונית שבקלות את המנוע ואת המרכב היה אפשר להגדיל ב שקל ו תשעים ועוד היו נשארים חלקים ספייר.

אין לי דבר ואף חצי דבר נגד עבודה גברית, להיפך. מגיל 5 נגררתי בעל כורחי לעזור בתיקונים הקטנים בבית. החל מהחזקת ארגז הכלים בעוד אבי המשפחה דופק מסמרים על ימין ועל שמאל, דרך תיקוני מכונות כביסה לדורותיהן, מקררים, תנורי גז וכל שאר הטרארם המכאני והחשמלי שהיה בבית.

כל זה הוביל אותי ל 2 מסקנות עיקריות שחוויתי על בשרי.

1. באחת מהדירות שבהן גרתי, נשרפה המנורה בחדר של השותפה, והפגנתי ידע מטורף, תוך כדי נפנוף ארגז הכלים שנקנה מבעוד מועד בחנות כלי בית.
פירקתי את העסק ולאחר שחיברנו את המפסק, התברר שכל הבית איבד את היכולת להאיר, בעקבות התערבותי הכירורגית.

180 שקל ושיחת טלפון אחת אחרי, החשמלאי השכונתי, שבוא נניח שקראו לו יוסי, שלא הפסיק לסתלבט עליי, תיקן. תוך כדי העובדה שהוא פשוט הפך את מפסק החשמל הפוך וחיבר..
חשמלאי אני כבר לא אהיה.

2. כשקניתי את האוטו הראשון שלי, גולף טראנטה שנת 90 יד שנייה מאישה שחורה שספרה לי את עשרת אלפים הג'ובות אחת אחת בסניף דואר זניח בפ"ת, במהירות שלא היתה מביישת חלפן כספים גרוזיני שפיו מלא שיניים מזהב, הבטחתי לעצמי שאני אשמור עליו כמו על חיי.
אני אתקן, אכניס למוסך. טיפולים ושאר ירקות.

כל זה עזר בדיוק עד שנפטרתי מהחרא הקטן שלא ראה מוסך/טיפול/החלפת שמן או מים במשך שהותו איתי, בסובארו דנדשה בסוכנות ליסינג ראוותנית.

כשכבר כמה מכוניות אחריי, הג'יפ הראשון בא עם הבטחה גדולה. הנה, אדון גדול ולאדון גדול מגיע אוטו בהתאם.

אמנם, שנת 94 אבל איזה אוטו!! ג'יפ! כוסאומו ערס..

היום הברזתי מיום מוסך עם חבר על הג'יפ שגווע לאיטו בשביל להכין לעצמי סושי בחברת 2 נערות מקסימות.

מי אמר שסדר העדיפויות שלי לא תקין?

מי המציא את הקטע הזה שחתן צריך ללבוש חולצה עם כיתוב "יעני" מצחיק שמתאר את המצב שאליו הוא נקלע?

"הכוסית בלבן - זו אשתי"

הנסיכה לידי - שלי "

מה זה השטות הזו שכל המשפטים שאיתם נתקעו יצרני החולצות עם סטוקים שלמים מסין, צריכים להיות ממוחזרים בכל חתונה ציונית ממוצעת ומטה..

אני לא מבין את כל אותם המגנטיונרים, שבאים לחתונה ותמורת חופן נאה של שקלים מנציחים את התזזית המעורפלת שלך, עם הפן והפריזורה המלוקקת על גבי מגנט שהופך להיות מגנט לאבק על דלת המקרר או הכניסה.

מה עשיתי רע לאנושות שמעבר למראות הפזורות בביתי, אני צריך גם להיזכר איך נראיתי בבת מצווה של הבת של ההוא מהעבודה ובברית של ההיא מהמכללה?

ממתי רכב לחתונה זה עניין כזה מסובך? האמר, לימוזינה? כוסאוחתו, מה המאזדה 3 שלך כבר לא מספיק טובה בשביל להסיע כלה??

כאילו, ביום יום, זה בסדר, אבל כשהיא לובשת שמלה, פתאום צריך להשקיע עוד 2500 שקל לאיזה יזם צ'יקומוקו, שלקח הלוואה ל 20 שנה וקנה רכב מפונפן שעדיין יש לו את ריח הקיא ממסיבת הרווקים/טקס סיום בית הספר שהיה אתמול בתוך האוטו.

הוא גם עצבני כי גונבים לו דברים מהמיני בר, מינימום כאילו הוא המיני בר של דיוויד אינטר..

מי צריך את כאבי הראש האלה?

רק היום גרסת קאבר שגם יותר מצחיקה וגם יותר טובה לעניות דעתי מהמקור

כמה טוב שבאת הביתה...

היסטריה.

אין לי מילה אחרת לתאר את מה שעבר היום על גופי הרך כשהגעתי לבן שמן..

כוסאומו על כל עמך ישראל ותרבות המנגלים שלהם..

כוסאומו על הילד שהיה צריך לבעוט את הכדור שלו דווקא לכוס שתייה של הסבתא שישבה לה בשולחן אחר ולא הפריעה לאף אחד.

כוסאוחתו של ההוא שגונב ציוד צבאי רק בשביל החגים שיהיה לו נוח.

כוסאמכ על הילד שחושב שיגדל להיות סטאלוס ודופק בדרבוקה על רקע אוסף של אייל גולן "השנים הראשונות"

כוס ראב רבאק על ההוא שהכניס את הג'יפ הגדול שלו לתוך ההמון רק כדי לשים טראנסים בפול ווליום כדי לרצות את החברה העקומה שלו.

כוסאוחתו על הכל. על הזבובים בגודל איגלו. על אלו שבאים למנגל עם אוהלים. על אלו שמביאים מטקות ליער. מה הם קשורים.

אגב צריך להגיד גם איזה כוסאומו רציני ביותר למסיבת הרחוב בפלורנטין שהפכה עם השנים למפן מדהים של נוער הבר בגאז'. המוכרים המנייאקים שמוכרים וודקה מזוייפת במחיר מופקע.

ואם כל זאת כוסאוחתו על כל אלו שמנסים לכלותינו כי אין עלינו.

וברץ פטריוטי במיוחד. שיהיה חג שמיייייח לכולם 

כל אחד מתרכז ליד המלבן שאליו הוא הגיע בצורת האות חית..

צפירה של 2 דקות

חלק מצדיעים וחלק לא.

כולם נראים סובלים עד הרגע שנציג הממשלה מתחיל לחפור ואז נרגעים עד התקווה.

אחרי זה כבר אפשר להתחיל עם הבוסות ולהתכונן למנגל של מחר...