אידיוט אחרונות

מישהו מפורסם שאת שמו לא אפרסם מפאת תביעת דיבה, כתב במוסף השבת שהפסקנו להיות קוליים..

ואתמול מישהי שטחה בפניי את ההבדלים שהיא חושבת שיש בין רוסים לישראלים.. שרובם ככולם התרכזו בסטיגמות שאנחנו טובים במוזיקה בשאיפה למצויינות בלימודים ובספורט ועוד גיבוב של סטיגמות שאיתן כל עולה הגיע ארצה במזוודה כמו במערכון ההוא של אורי זוהר על העולים.. שהרבה זמן לא הבנתי אותו ומה מצחיק בו.

היום אני מבין. לא משנה כמה אנסה, כמה אשתדל וכמה אסווה את עצמי במניירות "ישראליות".. אני אשאר רוסי.. ולא שיש לי בעיה עם זה.
אני בחיים לא אסתיר את הזהות שלי, רק הבעיה שהיא חלוקה לשני חצאים, לא ממש שווים.

לפני חודשיים כשהייתי ברוסיה שמחתי שאני לא רוסי! והייתי היחיד שמחה כפיים בנחיתה בנתב"ג ( עשיתי את זה גם בנחיתה בין קייב למוסקבה ואנשים הסתכלו עליי כאילו אני דביל ) ולא היה אכפת לי.. כמעט והתחלתי לשיר את "הבאנו שלום עליכם" מרוב ששמחתי שלא התרסקנו..

שאלו אותי מה זה זיון רוסי? ובכן, זה בערך אותו הדבר עם 2 משתנים לא קריטיים

1. יש סיכוי של 1 ל 3 שהזין לא נימול ( אני משאיר לכם את הסיכויים לנחש לגביי )
2. יש מוזיקה רוסית ברקע

חבל שאנחנו לא חוזרים קצת לתמימות שאפפה את סיפורי הילדות שלי בבית הספר כשעוד לא לגמרי הבנתי על מה מדברים מפאת אי ידיעת השפה.

הקוליות הישראלית המפורסמת, הדאגה לאחר והערבות, אותה ערבות יהודית וארצישראלית מפורסמת של דור התש"ח, התק""מ או איך שלא קראו לדור הזה שאם לכתו ברחה לה גם התמימות..

אולי זה ציני שאדם מפוכח יבקש ערך כמו תמימות, אבל הוא חסר קצת בכולנו, חסר כי בלעדיו נהיינו אוטמים, אינטרסנטיים ודומים יותר לאלו שאנחנו אוהבים לשנוא ומאשימים אותם באנטישמיות.

מצד שני, מוזר איך הרבה דברים שהיו לי בראש התערבבו פה.. נו טוב..