אידיוט אחרונות

בחלום, הגיע אליי אליהו..

הוא הביט אליי מלמעלה בעודי שוכב..

שאל לשלומי ובעיניים מבינות, רק חייך.

הוא לא התעניין במראה שלי שהיה פרוע ומדובלל.. הוא אפילו לא הסתכל אבל הרגשתי כאילו מבטו חודר דרכי..

הוא הכניס ידו לתוך השמלה הצחורה שלו ושלף ארנק עור קטן.

כשמסר לי אותו הרגשתי את קרירות עורו חולפת על ידי.

הארנק היה כבד מהנראה לעין ולא רשרש..

הבנתי שעליי לפתוח אותו כילד הפותח עטיפות של מתנות יום הולדת..

חיוכי הנבוך לא הסתיר את התדהמה היכתה בי.. בפנים נחה לה חבילה ל שטרות אדומים עם עטיפה חומה..

הוא חייך לשלום ונעלם.. הקרירות נעלמה ואיתה הילת האור החזקה שלפתע הייתה חסרה כי חום מעיק חדק.

שבל האור על עיניי גרם לי לפתוח את עיניי. השמש של הבור ריצדה על המיטה..

אך לו רק היד הייתה מכווצת כמו שם כשהיה קר, כשהיא הכילה בתוכה את רחשי ליבי..

בחלום..