לפני 14 שנים. 8 בדצמבר 2009 בשעה 6:31
מוזר כשאנשים גדולים לא זוכרים דברים קטנים.
מבאס כשאנשים קטנים עושים מעשים מגונים.
מדכא כשאלו שקוראים לעצמם בני אדם עושים דברים לא אנושיים.
לא נעים כשהחברים הם מתחזים.
לא נורא כשטפשים חושבים שהם החכמים.
אופטימיות היא ידיעה שעוד נותרו אנשים טובים שבזכותם אנו מחייכים...
