אידיוט אחרונות

עד לפני כשנה וקצת לא ידעתי עם אני ציני או סרקסטי או סתם ממורמר..

את האופציה האחרונה שללתי מבעוד מועד כי אני דווקא די מרוצה מעצמי ביומיום..

לגבי השתיים האחרות, אני פשוט לא יכול להתעלם כשאנשים מסביבי מרימים להנחתות..

כן, אני חייב להגיב. יש לי דחף מפגר לפלוט כמו תינוק את השטות הראשונה שעולה לי בראש..

נכון שזה מדי פעם גורם להיראות כמו מטריד סדרתי/ילד בן 10/לא קשור למציאות

אבל כשהפאנץ' טוב.. זה שווה את הכל

תעיד על כך זאת שגרמה לי לשתוק למשך יותר מ 10 דקות כי הפאנצ'ים שלה היממו אותי כשהכרנו...

אבל מאז אפילו שיפרתי את עצמי או שהיא התרככה קצת

בכל אופן, שייקספיר טען שהטרגדיה היא קומדיה של מישהו אחר וכך אני מוצא את עצמי צוחק על אחרים כי הם עילגים או סתם חסרי יכולת וורבאלית בסיסית..

לא שאני מושלם, אבל לפחות אני מודע לבעיות שלי ולא מסתתר מאחורי ארשת רצינות שרק גורמת לאדם להיראות עלוב יותר