אני מחפש..
מחפש את ההוא/היא שעוזרת לסבתא לעבור את הכביש
אני מחפש..
את ההוא שתרם פעם לגרינפיס ולא חיכה לדחפורים בחולות חלוצה
אני מחפש..
את ההוא שמסתכל על הציצי של הבחורה ואומר שהוא מחפש בחורה לפי העיניים
אני מחפש..
את ההיא ששומעת מחמאה ולא חושבת לעצמה ״הבנזונה סתם רוצה לזיין אותי הלילה״
אני מחפש..
את החדשות הלא רעות ואת אלו שכמוני, קוראים את העיתון מהסוף כדי לא להתבאס
אני מחפש..
את ההם שאוהבים קפה עלית. לא מגורען.
אני מחפש..
מישהו שנוסע בנתיב הימני רק כי הוא עוקף. שיירד לפעמים שמאלה כי הכביש הזה הוא לו של כושלאמא שלו.
אני מחפש..
מישהו שלא חונה בחניית נכים כי הוא אשכרה משאיר את החנייה לנכה ולא כי הוא מפחד מהקנס
אני מחפש..
מישהי שתיהנה משווארמה בלאפה ביפו באמצע הלילה, לא כי התקמצנת על מסעדה של 400 שקל, אלא כי זה מה זה טעים ופשוט בא לך, בלי כל הפלצנות הזאת, לאכול בשקט. אז מה שיש ערבית ברקע?
אני מחפש..
מישהו שלא חוזר מחו״ל ושנייה אחרי שהוא מוחא כפיים במטוס, מת לחזור לחו״ל כי אין לו זין לכל השטויות האלה
ואגב, גם אלו שלא קוראים את העתון במטוס ומצקצקים כאילו פספסו משהו
וגם את אלו שמסתכלים במבטים של קנאה על התור ההפוך של אלו בדרך לדיוטי דרך הזכוכית כאילו הם לא היו מעולם בחו״ל
אני גם מחפש מישהי שלא פוחדת לשים איפור בידיעה שכשתתעורר לידה, תרצה לברוח.
בקיצור, אני מחפש משהו שלא אמצא כבר אף פעם, כנראה
פשטות
לפני 12 שנים. 17 בינואר 2012 בשעה 21:27
