סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרעה

הבנתי שיש כאלה שהתגעגעו ל"מתק"שפתי{העליונות }
והחלטתי לספק את הסחורה
אתם בתמורה יכולים לשלוח לי מתנות
ראו ויש ליסט
לפני 15 שנים. 19 באפריל 2009 בשעה 19:04

פעמיים כתבתי פעמיים נמחק לי
אז עכשיו אני רק מסכמת את מה שכתבתי.
יום קשה עבר עלי עם צירים ,וחשמל שלא עבד וחשמלאי שליכלך לי את הבית
ואחר כך נפסקו המים (עבדו על הצינור הראשי של הבניין)
והגוף בוגד בוגד בוגד
כל דבר שאני רוצה לעשות פשוט מאוד קשה לי .
הרצפה מלאה בדברים שאין לי שום כוח להתכופף ולהרים .
כתבתי גם משהו יפה על חברות אבל הוא נמחק אז כנראה שלא חשוב .
אני כבר כמה ימים נרדמת ממש מוקדם לפני שסקס בעיר הגדולה נגמר אני מרגישה את עיני נעצמות ,כנראה שזה תסמין של חודש שמיני.
אתמול הייתי בקולנוע זה היה שינוי מרענן .
זהו אני הולכת למקלחת ולנסות לסדר משהו
אני מסדרת דבר אחד ונחה מסדרת ונחה שוטפת שני כלים ונחה .
זה כרגע מצבי

לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 9:42

אוי איזה לילה פרוע עבר עלי אתמול
טוב לא , סתם . אבל עדיין יצאתי לבלות !!!!
בבוקר חברה התקשרה ואמרה שיש לנו הזמנות ל"הרטיטי את ליבי " של חנוך לוין בקאמרי .
ממש שמחתי רציתי לעשות עוד משהו כייפי\תרבותי\ מעניין לפני הלידה ולא ממש הרגשתי שיש לי עם מי .
אני אוהבת הצגות בזמן שגרתי בלונדון הייתי רואה הצגות כל הזמן הן נורא זולות וטובות שם ממש כמו שהולכים לסרט כאן באים קונים כרטיס .
לא כמו בארץ שכרטיס עולה 200 ש"ח.
בקיצור התלבשתי יפה כמיטב יכולתי בהתחשב בזה שהיה מזג אויר מאוד לא ברור ואין לי המון בגדים ונעלתי נעליים יפות ויצאתי לפגוש את החברה ובמונית נסענו לקאמרי וראינו את ההצגה המעולה הזאת .
הצגה מעולה קטונתי מלהמליץ על הצגה של חנוך לוין ,ובכל זאת אני חייבת לציין את הנאתי המוחלטת מין המונולוגים השנונים .
אחרי ההצגה עמדנו ללכת למאחורי הקלעים לומר תודה לחבר שהזמין אותנו ,אבל בדרך התחלנו לפגוש חברים של החברה במיוחד בחור אחד מסוקס וסקסי שדיבר איתנו המון זמן .
עד שהבחור שהזמין אותנו כבר יצא ,בנתיים הזמנתי את הבחור המסוקס והסקסי לבוא איתנו לדרינק והוא אמר שלצערו יש לו התחייבות קודמות ,אחר כך ביררתי עם חברה שלי מי הוא ומסתבר שהוא פרקשוניסט שזה בעיני מאוד סקסי ,והוא היה עם אחותה שזה בעיני טרן אוף די גדול , אבל עדיין אם היה עניין הייתי שמחה ואני עוד אחשוב מה ואם בכלל במצבי אני הולכת לעשות בעניין .
אחר כך הלכתי לתת לעצמי זריקת אינסולין בשירותים ואז יצאנו לחפש מקום לשבת בו
מצאנו מקום ממש חביב ברחוב דניאל פריש ליד הכניסה לבית ציוני אמריקה החברים שתו בירה וכולנו אכלנו טאפסים טעימים ביותר .
אחר כך אני והחברה הזדחלנו הבייתה לאיטנו ,והיה לי ממש עצוב להיפרד ממנה כי היא חוזרת לביתה אשר בלונדון .
חוץ מזה היא נתנה לי מתנה ליום הולדת למרות שמבחינתי ההמנה להצגה הייתה שווה יותר מהכל .
מזג האויר לשמחתי השתנה רוח מזרחית הופכת את הכלבה שלי למוזרה ביותר ואמש כששבתי לביתי היא קירקרה סביבי כאילו לא ראתה אותי חודשים .
היום אני במנוחה בבית הגרון שלי עדיין לא בסדר ומחר אני מלמדת ,אז אני מעדיפה לשתוק הרבה.
לא הוזמנתי לשום חגיגות מימונה להבדיל משנה שעברה שהוזמנתי לכמה ,אבל בסוף הלכתי להזדיין עם היזיז האולטימיטיבי שבנתיים יש לו מישהי -ולא שזה משנה יותר מידי כי סקס אלים במצבי לא ממש מתאים .
רציתי משום מה גם לכתוב על זכרון שיש לי מנעורי על הצגה שראיתי עם חברה שלי ובני משפחתה "גם הוא באצילים " שבתפקיד הראשי שיחק יוסי בנאי, אני חושבת שבכל פעם שאני רואה הצגה אני חושבת על ההצגה ההיא שהייתה חויית התאטרון המשמעותית הראשונה שחויתי בחיי, מעניין אם החברה ההיא זוכרת אותה גם .
זהו ,יש המון התפתחויות שקשורות לתוכנית הלידה שלי אבל לא בא לי לפרט אותן כאן עד שהן יהיו בטוחות אבל בכל מקרה הן משמחות כי הן חוץ אישפוזיות וזה מה שרציתי מלכתחילה.
עוד אעדכן לגביהן בקרוב .
יום טוב וחג שמייח










לפני 15 שנים. 12 באפריל 2009 בשעה 15:52

אני מעתיקה :"
הרחוב זוועתי. אני מדמיינת שכל הערים מסביב לתל-אביב, ריקות עכשיו, כי כל תושביהן, פוסעים עכשיו מעדנות בקינג ג'ורג' וגודשים את בתי הקפה ואת החנויות.
בפסח הבא אני והתינוק ניסע לשבוע (אולי נשכיר את הדירה למישהו שרוצה להיות בתל אביב)
הייתי צריכה לקנות כמה דברים מהסוג המפגר ויצאתי החוצה ,אלוהים אדירים מאיפה באו כל האנשים האלה ?
אי אפשר לטייל באזור שלי בכלל פקק של אנשים חוסם כל פינה .
שמעתי בחורה אחת אומרת לאחרת אני כל כך אוהבת להסתכל על האנשים בתל אביב
ורציתי לומר לה מתוקה הם לא תל אביבים הם באו לכאן להציק לתל אביבים בדיוק כמוך.
אבל המשכתי ללכת לאוזן להחזיר את הסרט שלקחתי.
אני חולה הגרון שלי שורף ,יש לי נזלת וחום וכל השרירים תפוסים לי .
היום בבוקר החליפו לי את הדוד בפעם הקודמת שהיה צריך להחליף אני אבא שלי ואחי הרמנו את הדוד לגג ואני וחבר החלפנו אותו .
אבא שלי אמר לי מה פתאום 1750 ש"ח הדוד עולה 600 ש"ח אמרתי לו אבא אנחנו לא במצב להעלות דוד על הגג(אני בקושי עולה בעצמי הבייתה כרגע)
אתה אחרי תאונה ואחי דוס אז מה לעשות הפעם נשלם .
מחר אמא שלי באה אלי והבית שלי כרגע מבולגן ואני צריכה לסדר אותו אבל זה נורא קשה לי
חשבתי לבקש מהשכן שיבוא לעזור לי למרות שאת הדבר הקשה ביותר (להחליף מצעים ) כבר עשיתי אתמול .
אני כל יום מוצאת ברחוב משהו שאני צריכה למעשה כל דבר שעבר לי בראש השבוע שאני צריכה מצאתי ברחוב .
רוב הדברים כבר מוכנים ,קיבלתי עוד ערימה של בגדים לבן הכל לבן ותכלת ,אם יוצאת לי בת זה יהיה ארוע משמח אבל קשה להלבשה (לפחות עד שאתארגן)
בכל אופן הבגדים מקופלים בארון .השמיכה שאני סורגת בשבלבי סיום . הכיסא לאוטו מונח מתחת לתיק שאקח עימי לבית היולדות.
מחר אני הולכת עם אימי לקנות דברים אחרונים .
וכמו שאומר השיר עכשיו רק חסר שיבוא החתן .
ויש לי עוד איזה 6-9 שבועות לחכות ואני משתדלת לחכות אותם בסבלנות ,כאילו שיש לי ברירה.
קניתי ממתקים ללא סוכר שאינם כשרים לפסח ושמתי אצל חברה\שכנה אבל כל פעם שבא לי אחד היא לא בבית אז הם כבר נראה לי ישארו הרבה אחרי שיחזירו הכל לחנויות .
טוב אני הולכת לסדר בשיטה שהמצאתי מסדרים דבר נחים שוטפים שלושה כלים נחים מחזירים זוג נעליים מגירה נחים וכו'
לוקח זמן אבל עובד .
חג שמייח והתרחקו מרחוב המלך קינג ג'ורג'

לפני 15 שנים. 9 באפריל 2009 בשעה 15:09

ישנתי כל כך הרבה שזה ממש כייף
הלוואי והייתי יכולה להעביר את שאר ההריון כך
לישון שלוש שעות לקום לאכול
לקרוא קצת לחזור לישון לשלוש שעות
אני קצת מצוננת אבל לא משהו חמור
אתמול בזמן שכולם היו בליל הסדר היה כזה שקט נדיר ונעים בעולם וגם כעת מלבד עורב מקרקר אין רעשים בחוץ כמה נחמד .
צפיתי אתמול בשבעת הפרקים שלקחתי לי מהאוזן של סדרה נחמדה וקצת דבילית
אז היום אין לי מה לראות .
השבוע בקופת חולים פגשתי את מי שהייתה הפסיכולוגית שלי
היא כל כך שמחה לראות אותי או יותר נכון את הבטן שלי שזה היה ממש כייף וגרם לי לחשוב על כל השנים שרציתי ילדים אבל הייתי עם האיש הלא נכון בשביל לעשות אותם .
אני שמחה שהוא הלך ועצובה שאבא שלו החזיר אותי לרשימת התפוצה של המייל שלו ואני מקבלת ממנו איזה ארבע חמש מצגות של קישקושים כל בוקר.
חברה אמרה לי תחסמי אותו אבל אני לא אחת שחוסמת אני אחת שמתעלמת.
אתמול חבר אמר לי את נעה ממש בכבדות התחלתי לצחוק אמרתי לו אני כבר כמה שבועות אומרת שאני מתגלגלת ואתה מתעלם עכשיו אתה מאמין לי ,היום חשבתי על זה שפאפא ווז א רולינג סטון ואני רולינג חבית 😄
וזה למרות שכמעט ולא עליתי במשקלי אני חושבת על כל אלה שעולות 30 קילו ולא מבינה איך אפשר אני מרגישה כבדה גם עם החמש שעליתי .
היום האחיין שאף פעם לא רוצה לדבר איתי לקח את הטלפון ואמר אני אוהב אותך באמת שאלתי מופתעת כן אני אוהב לשחק איתך לחבק אותך ולנשק אותך .
עוד שבועיים יש לו יום הולדת אני הולכת לקנות לו מתנה ענקית הוא היה כזה חמוד וממש ריגש אותי.
המון חברים שלי נסעו לסיני ועוד חבר אחד נסע לצפון והשאיר לי משימה להאכיל חתולים ושאני אקח את האוכל הטעים שיש לו במקרר .התגלגלתי אליו הבייתה האכלתי את החתולים ושמתי לי את האוכל הטעים בקופסאות לקחת הבייתה בדרך נשפך הרוטב השמנוני מאחת הקופסאות ישר על הנייד שלי ועכשיו הוא שמנוני עם ריח של כמון וכורכום אבל עובד למרות שהמסך מבפנים משונה קצת. אין לי ביטוח אבל לא משנה לי עם אפשר להתקשר זה מספיק טוב עבורי .
הערב יש מסיבה ואני אומרת לעצמי לא עשית כלום למה שלא תצאי לבלות אבל אני יודעת שזה יגמר בעוד ערב של סריגה ובהיה בטלויזיה .
מצד שני השמיכה שאני סורגת לתינוק כמעט מוכנה ובקרוב הוא יוכל להיוולד לדעתי חסרים לי רק 20 סנטימטר להשלמתה (אני באמת צריכה למדוד אותה)
זהו
חוזרת לנמנם כמה אפשר להיות ערה ביום יפה שכזה?:-)

לפני 15 שנים. 3 באפריל 2009 בשעה 7:35

החגיגות מתחילות כעת
פעם ראשונה מזה המון שנים שיש לי יום הולדת ואיני עושה מסיבה
אבל באמת שאין לי כוח
ואחרי דילול החברים שלי גם אין מי יודע מה את מי להזמין 😄
אבל קבעתי לי דברים כייפים לסוף שבוע וליום א
וביום ב אני חוזרת לקרוע את עצמי בעבודה
אתמול לגמרי הגזמתי בחמש נשכבתי במיטה ללא יכולת לזוז או לעשות משהו ורק נשמתי
עד שנרדמתי התעוררתי בשמונה כי משהו העיר אותי
והיו לי עוד דברים לעשות (להחזיר את האוטו) אז הלכתי לעשות אותם ולאכול גלידה ופגשתי שם חברה אהובה במיוחד שקצת נעלבה ממני השבוע ובדרך חזרה הבייתה לא הפסקתי לצחוק משטויות היה ממש כייף משובח (אני ממעטת לצאת בערבים בימים אלה ופתאום נזכרתי שיש חיים בערב)
ביום רביעי בערב מצאתי חניה ממש קשה והתאמצתי מאוד עמוד שם שלושה גברים גברים והביטו באיזה שהוא שלב אמרתי להם :מעניין לכם להסתכל ?
אטז אחד אמר לא פשוט אנחנו מפחדים על האוטו שלי (הג'יפ היקר שעמד מאחור)
אמרתי לו אתה מוזמן לעזור לי
את רוצה שאני אכניס לך אותו ? הוא שאל
כן ,מתוך הנחה שאתה מתכוון לאוטו .הם צחקו והוא בא ונכנס למושב הנהג כדי להחנות תוך כדי שאני עומדת בחוץ חובקת את ביטני ההרה .
כצפוי הוא הסתבך
זאת חניה ממש קשה הוא אמר
אתה רוצה שאני אכניס לך אותו? שאלתי
את מה? הוא אמר
יש לי בבית אחד אבל הוא עם רצועות
הוא התחיל לצחוק ואמר בדיוק מה שאני אוהב
החברים שלו כבר היו ממש נבוכים.
הוא סיים להחנות ואמר להביא לך את התיקים שלך ?
בוודאי אמרתי והוא הביא לי את התיק שלי ואת הצעיף הגדול שבו התעטפתי
חן חן אמרתי והלכתי
בבוקר כשיצאתי מהחניה שם אלוהים יעזור לי כמה הייתי קרובה לדפוק לו את הג'יפ עד שבא בחור אחד וכיוון אותי לצאת מהחניה הקשה הזאת 😄
אני שוב חושבת על מין מפשיטה במבטים בחורים נאים וגם לא משהו במיוחד בכיתות שאני עובדת בהן .
ביום שלישי נסעתי לראות את בית היולדות שאני מתכוונת ללדת בו בהתחלה הרגשתי שזה מזעזע ועמדתי להתחיל לבכות על שלא אוכל ללדת בבית אחר כך דווקא השתלבתי והתחברתי קצת יותר .
אני כל הזמן כועסת על הכלבה והיא מצידה כועסת עלי אבל אתמול דיברתי עם אמא שלי וכשהתלוננתי על הכלבה אימי שאלה מה היא עשתה? היא מבקשת חתיכה מהסנדביץ ואז משאירה אותה על הרצפה השבתי
ומה רצית שהיא תשים אותה בצלחת ? אמרה אימי ופתאום הבנתי שאולי באמת אני מתעצבנת עליה סתם ,בכל זאת ימים מתוחים פה בבית לקראת השינוי העצום שעומד להיות .
התחלתי לחשוב שאולי כדאי לי לבקש בבדיקת העלקול(אולטראסאונד) הקרובה לדעת את המין של התינוק , אני עדיין שוקלת אתזה נראה לי פטטי להכנע לגחמת הסקרנו ברגע האחרון ומצד שני אי הידיעה משגעת אותי
כל איש זקן עם שני זהב בשוק הכרמל שחוזה בן מערער את בטחוני במשפט מה שיוצא אני מרוצה ,מצד שני האיש הזה היה אדיוט רציני כי הוא המליץ שהסנדק יהיה האבא של בעלי
ואין לי בעלים ואין לי תפקיד לתת לסנדק שאין לי בתוכנית למול את בני אם יהיה בן בכל מקרה .
אני עדיין מצליחה להתכופף ולשבת על הרצפה לסגור לעצמי את הנעלים אבל ההליכה שלי קצת יותר ברווזית והרבה יותר איטית
אני משתדלת להתאמץ על ההליכה שונאת את ההליכה הברווזית אבל הריכוז שזה דורש הוא לא קל .
זהו אני חושבת כתבתי את המחשבות שהצתברו כאן במהלך השבוע האחרון
עכשיו אלך לסידורי היום שלי
שבת שלום לכולם וחג שמייח .



לפני 15 שנים. 30 במרץ 2009 בשעה 19:30

אם לא הייתי אני הייתי מתחתנת עם אשה כמוני
קמתי מאוחר
ואז שמתי מכונה
החלפתי מצעים
שטפתי כלים
ניקיתי את הכיור
ניקיתי את המקרר
הברקתי את המטבח
טיאטאתי
ניקיתי את השירותים
כיבדתי את הרצפה
טיפלתי בגינה
ניגבתי אבק
הברקתי רהיטים עם סנו רהיט
תליתי את הכביסה
לקחתי את הבקבוקים למיחזור
עשיתי קניות בשוק
בישלתי קוסקוס עם רוטב
קציצות ירק
ועוד כמה תבשילים
אם היה מישהו שעושה את כל הדברים האלה עבורי
איתו הייתי מתחתנת

ועכשיו אני הולכת להזריק ולישון
ליל מנוחה


לפני 15 שנים. 29 במרץ 2009 בשעה 20:31

טוב מי שאמרה בלי התקפי חרדה קיבלה היום אחד ובגדול
התחלתי לעבוד בשבע וחצי בבוקר אחרי לילה כמעט נטול שינה וסוף שבוע מלא בעיטות ,תזוזות ,קפיצות ,פליק פלאקים וכל טוב האולימפידה בערך בשלוש וחצי שמתי לב שלא חטפתי היום .
אז אכלתי איזה שוקולד קטן וניסיתי לשים לב וכלום .
התקשרתי לחברה מקסימה ותומכת שנתנה לי כמה עצות וביררה אם כבר דפקתי על הבטן
ואם קראתי לו בקול רם ושכבתי על צד שמאל ואם אכלתי כבר שוקולד (ואמרתי לה שברור שעשיתי את כל אלה )
"אם כך ללכת לקופ"ח לעשות מוניטור" היא פסקה
בארבע וחצי סיימתי לעבוד החזרתי את הכלבה הבייתה .
לקחתי ציוד לעבודה הבאה שלי .
התלבטתי אם לקחת גם את התיק לבית חולים למקרה שיעבירו אותי לקיסרי (אוי אני כזאת דרמה קווין )
לקחתי מונית הנהג פתאום בלי קשר לכלום אמר לי יהיה בסדר .
עליתי במעלית ירדתי במעלית .
התווכחתי קצת עם האחות שאמרה לי שאני חייבת לעשות מעקב הריון בגלל שזה הריון בסיכון גבוה ,אמרתי לה :אני לא חייבת כלום!
טוב אולי טעיתי במילה אמרה הרוסיה
את חושבת שכדאי לי לעשות מעקב הריון ? שאלתי
כן כן היא התלהבה
אני יודעת שזה מה שאת חושבת אמרתי
ואז היא חיברה אותי למוניטור אבל אני חשבתי שהדופק ששומעים הוא ממוניטור אחר שעבד בחדר (כי יש רק וילונות בינהם ) לא זה שלך היא אמרה והגבירה
שומעת והנה גם יש תנועות
בדמעות בעיניים מיסרנתי(שלחתי SMS) לחברה שהכל בסדר.
נאלצתי לשכב שם די הרבה זמן ולהקשיב לדופק של החבר העירקי שיש לי בתוך הבטן
(ואולי חברה עירקית ?)ואחר כך לעשות בדיקת חלבון בשתן ולחץ דם להישקל (מי פה בהריון ולא עולה במשקל ?)לעלות עם התוצאות לאחות שהכניסה אותם לרופא שאמר בסדר ואז
לצאת משם לקנות לי ארוחת ערב ולשבת ולנשום לאיזה חמש עשרה דקות ומשם במונית לעבודה הבאה .
חזרתי הבייתה כעבור 15 שעות מהרגע שיצאתי בבוקר
מותשת
מבולבלת
אבל רגועה
הוא פשוט קריזיונר\ית
או שהתרגילים אתמול עייפו אותו והיום הוא רצה לנוח
ישבתי שעה באמבט עם מים רותחים
ועכשיו אני הולכת לנום
מחר יום בית ואולי אם יהיה לי כוח אז גם קצת כביסה סדר ואולי אפילו כלים
ליל מנוחה
ועוד משהו מצחיק האחיינית שלי אמרה לי שלתינוקות בהתחלה אין גבות ושאני לא אדאג אחר כך הן צומחות להם למשל כמו לאחותה התינוקת
אמרתי לה אצל תינוקות חצי עירקיים זה אחרת הם נולדים עם גבה דווקא .
(בגיל ההתבגרות לפעמים היא נפרדת לשתי גבות )
יאלה יא קובה חמוסטה צא החוצה
קובה זה זכר או נקבה?

לפני 15 שנים. 22 במרץ 2009 בשעה 16:57

הנה הבנתי למה בכל זאת אני צריכה גבר
נשרפה הנורה בחדר השינה שלי
לי אסור לטפס ,אבא שלי פצוע, והחבר הכי טוב שלי שוכב עם דלקת בגב .
אז אני אומרת לעצמי אם הייתי יכולה לשלם למישהו אבל אף חשמלאי לא בא לבית כדי להחליף נורה
מרגישה די מפגרת אבל זה המצב
נזכרת שגם בזמן שגר איתי גבר החלפתי נורה בעצמי ואז עשיתי את זה בעצבנות מטורפת
( כי ביקשתי ממנו עשרות פעמים שזכו בהתעלמות)
אני אומרת לעצמי זה בכלל לא חושב מה שחשוב זה שעוד מעט מעט כבר לא תיהי לבד יותר
לא תגורי לבד
בכל זאת יש משהו מוזר בחוסר האונים שההריון מייצר לעיתים
אני לא רגילה להיות תלויה בחסדיהם של אנשים
לא רגילה להיות צריכה עזרה בדברים שאני לא יכולה לפתור לבדי
ונורה שרופה לא מסתדרת טוב עם קינון
ואני מקננת
אבל לא בהיסטריה ,סורגת שמיכה פסיכדלית לתינוק.
ממתינה וישנה ישנה וממתינה ,זה כל מה שאני עושה בימים אלה .
הולכת להחזיר סרט לאוזן
שבוע טוב

לפני 15 שנים. 16 במרץ 2009 בשעה 9:53

טוב היא בסדר היום בבוקר חזרה לנבוח ולחרבן
לא ידעתי כמה אני אוהבת לשמוע את הנביחות המעצבנות שלה
לראות את הקפיצות המגוחכות שלה
ולהרים את החרא שלה לראות אותה רודפת אחרי ילדים עם קרקר בגן הציבורי
כלומר ידעתי אבל קיבלתי מה זה תזכורת
ועכשיו אני יכולה לחזור להתמקד בעצמי ובבטן שלי 😄
ויש לי המון שעות שינה להשלים ובית מבולגן בטירוף (יוצא דופן ממש ) לסדר
וגם אני עובדת אחרי הצהריים
אז כדאי שאמהר לישון
ביי לבנתיים

לפני 15 שנים. 15 במרץ 2009 בשעה 20:04

הכלבה שלי מאוד חולה יש לה חסימה במעיים
עשו לה צילום רנטגן (לא יכולתי להיות איתה בגלל ההריון )
היא כל הזמן רועדת והקיאה די הרבה
עשו לה אינפוזיה ואם עד מחר היא לא תחרבן
ניתוח
איזה לחץ ואיזה פחד
אני היום גיליתי עוד אחד מהיתרונות של מחלת הסוכרת
טיפול קליני בחינם
ניפגשתי היום עם המטפלת גם לה כמו למטפלת הקודמת שלי קוראים יעל
היא אבל כנראה יותר טובה מההיא כי כבר היום עלינו על המון דברים שנתנו לי נקודות מחשבה ומאור
מעבר לזה אני מקבלת דיאטנית הכי טובה שפגשתי (ופגשתי המון בערך כמו שדן ציפורי מאונן אני פגשתי דיאטניות )
ופדיקור
וכולם רוצים לדעת מה שלומי ועל מה אני חושבת ומה אני אוכלת ומה אני מרגישה
ואיך להקל עלי
חבל שאף אחד מהם לא מציע לשלם את החשבון המנופח של הוטרינר
העיקר הבריאות