אמש אחרי יום מריבות עם הבן הזוג שלי והרבה כעס שעבר ביננו אמרתי לעצמי קחי את הסטארפ און צלמי את עצמך כשהוא עליך ותראי כמה בחורים יפנו אליך. וגם יש מישהו שקנה לי אותו (טוב בעצם הוא נתן לי כסף לקנות וגם כסף לנסיעות לקנות ואני קניתי אותו בניו יורק כך שהכסף לנסיעות יצא די הרבה) שהבטחתי לו מזמן שאני אשלח לו תמונה שלי עם הז שלי עלי .
בכל אופן התחלתי לחפש אותו כשזכור לי שהוא גדול מכדי להכנס למגירת הצעצועים ולכן הוא לא שם אלא בארון.
הפכתי את הארון ולא מצאתי חיפשתי גם ליד המיטה ולא מצאתי וגם בחדר האמבטיה ולא מצאתי . הבאתי כיסא לחפש במדפים הגבוהים ולא מצאתי
שאלתי את המעצבן אם הוא ראה אותו או אם הוא יודע איפה הוא הוא לא ענה אבל אחרי כמה דקות גם הוא התחיל לחפש ולא מצא .
הוא הלך לחפש באמבטיה ולא מצא.
חיפש בארון ולא מצא
חיפש ליד המיטה ולא מצא
הבאתי כיסא גבוה לחפש בחלק העליון ביותר של הארון ולא מצאתי
הורדתי ארגז מלא בדברים ישנים חיפשתי שם ולא מצאתי
ואז החלטתנו שגנבו לנו אותו.
מי נכנס לחדר השינה אחי הדוס (עשה שמרכלב לנסיכה)
שלחתי לאחי הדוס הודעה והוא הכחיש שלקח מכאן דבר
ניסתי לשכנע אותו להודות והוא המשיך להכחיש . המשכנו לחשוב מי יכול היה לגנוב אותו
החברה מניו יורק שהתארחה אצלנו כן זאת היא אבל לה אפילו ויברטור פשוט אין מה היא צריכה סטארפ און ?
בקיצור לא מצאנו מי לקח את הסטארפאון ולא לאן הוא הלך לאיבוד .
כבר חשבתי שאצטרך לנסוע שוב את כל הדרך עד ניו יורק כדי לקנות אחר במקומו.
היום בבוקר כשהוצאתי לי חצאית דחפתי את היד עמוק אל תוך מדף החצאיות
והרגשתי גוש קשה משכתי את סטראפאוני בשמחה .
מסקנה אין לחפש בזמן עצבנות .
שבוע טוב לכולם
לפני 17 שנים. 26 באוגוסט 2007 בשעה 5:47