איזה רומנטי כלובי .
נתן לכולנו מנוי זהב להיום לכבוד ולנטיינס דיי. האמת שאמורים לתת כרטיס ברכה ללא שם.
בשנה הראשונה שגרתי בלונדון מישהי שאלה אותי נו קיבלת כרטיסים ? ונאלצתי לענות לה שאני גרה בארץ שאין בה את המסורת הזאת ואף אחד לא יודע שצריך לשלוח לי כרטיס דווקא היום . אחר גילו את האופציית חג הזאת בישראל והפכו אותו לחג השוקולד בלונים ודברים קיטשיים. איזה ממי . חלק מהגלובליזציה המסריחה. כאילו מה אני אעשה עם זר בלונים ורודים?
עם שוקולד דווקא אני יודעת מה לעשות .
לא שיש מי שיתן לי אבל זה יותר טוב משיש מי שיתן והוא לא נותן !!!
וזה מה שהיה לי בשנים האחרונות.
ראיתי בסנטר ספל שכתוב עליו "אהבת חיי" וחשבתי לקנות אותו לעצמי . חבל שאני כל הזמן ממהרת ואל רציתי להתחיל לעצור להכנס לסנטר .
היום יש לי יום מטורף עם 2 פגישות שיעור נהיגה ו4 מקומות עבודה להיות בהם בהפרשים של שעה.
ממש כמו הליכה ליפו לגעת בעמוד או קיר ולהסתובב. אני אצטרך לסמן ביקורים בכל מיני מקומות.
אחת הפגישות היא אצלי בבית . בשמונה וארבעים בערב אז עד אז נותר לי להפוך את הבלאגן מלא האבק ושערות של כלב לבית מואר מרשים ונקי.
מעבר לזה יש לי היום שיעור נהיגה ראשון שמשלב גשם ואיילון מאוד מפחיד . איילון לבד לא עושה לי טוב. וגשם לבד מבאס אותי (רק בנהיגה בחיים האמיתיים גשם לא נורא כי הוא חוסך לי להשקות את הגינה העלובה שלי )אז השילוב הקטלני ביותר לנהוג באיילון בגשם .
רגע הפסקה.
הייתה טעות לעשות הפסקה עכשיו שכחתי את מאה המחשבות שתיכננתי לכתוב.
חדר השינה יצא מקסים עם הצבע החדש שלו . אני רוצה ראש מיטה בצורת לב מויניל אדום. דיברתי עם הנגר שלי שהתחיל באלף ירד לתשע מאות וסיים בחמש מאות אבל לי נראה שאני יכולה לבנות אותו בעצמי אז מחר אני אלך לחפש ויניל אדום פלטת ספוג ולהזמין את העץ.
ביקשתי מאבי שיביא לי ג'קסו ומקדחה כשהוא מגיע לתל אביב ,מקווה שלא ישכח.
אתמול אחרי שתיכננתי את הראש מיטה שלי הייתי באבן גבירול בעבודה ולא היה לי מה לעשות (זה הזמן הכי מעצבן ביום אני באבן גבירול משתעממת וקילומטר משם בקו האוירי הבית שלי קורא לי לבוא אליו ) אז הלכתי לגן העיר . נכנסתי לכל חנויות העיצוב המפוארות הביטאט וטולמנ'ס . חנויות רהיטים וכלי בית הם המקום היחיד שאני מתבאסת בו שאני לא עשירה מאוד . רוב הנשים מעדיפות חנויות בגדים לא אני . אני שים אותי בכיכר המדינה אפילו 10,000 אחד אני לא אצליח לבזבז אבל שים אותי בחנות רהיטים או ספרים ותראה את הכרטיס אשראי שלך נעלם.
מה שמזכיר לי את ניו יורק מה שמזכיר לי את החברה שלי שם . לפני כמה ערבים דיברתי איתה , מדובר בבחורה רזה לכל הדעות והעיינים והיא מספרת לי שהיא הולכת לעשות ניתוח להסרת שומן מהבטן . נכון שהבטן שלה לא ישרה אבל היא עגלגלה בצורה עדינה ומחמיאה וכל בגד נראה עליה מעולה אבל בגלל שהיא מכורה ליופי ולטיפולי יופי היא פשוט העלתה זאת על דעתה . אני שמחה לחיות בישראל, כאן פאשיזם אחידות היופי טרם השתלט על כולם .
אם כי הוא בהחלט מתחיל ,ואני מתכננת לכתוב על זה מאמר מיד אחרי שאסיים את המאמר שאני כותבת עכשיו בנושא "שוביניזם וביטויו המודרניים בנהיגה" אם הייתי יודעת איך מסמנים משפט חשוב זה באדום הייתי עושה זאת .
עוד הפסקה, הולכת למרוח מסיכת פילינג 😄
ביום שישי (כלומר מחר ) אני אמורה לצאת לבליינד דייט הראשון מאז הפרידה. אני תוהה עם זה רעיון טוב וטיימינג נכון -מקווה שכן.
אני מרגישה שבגלל שהפרידה ביננו הייתה כל כך מתמוססת וארוכה , נשארתי שלמה חזקה ומוכנה לפגוש את גבר חלומותי . ואם לפני כמה שנים כשהכרתי את מי שכונה פה החתיך לא היה לי מושג מה אני רוצה מחפשת צריכה וגם לא הבנה שמגיע לי אז עכשיו יש לי ועוד איך. אני יודעת בדיוק מה אני צריכה מה אני רוצה מה אני אוהבת ועל מה אני לא מוכנה בשום אופן לוותר(על ליטופים מילות חיבה והערצה כללית) ויודעת שאי שם בתל אביב רבתי או אפילו אפשר לומר בין חדרה לגדרה (כולל כל מה שמעבר לנתב"ג) הגבר הזה מחכה לי .
בנימה אופטימית זאת אסיים ואלך לטאטא את הבית,לשטוף כלים ,לקפל בגדים , לתלות כביסה
לנגב אבק ,למיין ניירות, לנגב משטחים במטבח ופינת האוכל , ולהציע את המיטה .
שיהיה לכם סוף שבוע קסום ומופלא .
לפני 16 שנים. 14 בפברואר 2008 בשעה 7:18