סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרעה

הבנתי שיש כאלה שהתגעגעו ל"מתק"שפתי{העליונות }
והחלטתי לספק את הסחורה
אתם בתמורה יכולים לשלוח לי מתנות
ראו ויש ליסט
לפני 16 שנים. 27 במרץ 2008 בשעה 6:01

כוס אמק זה הבלוג שלי ומותר לי לכתוב בו מה שאני רוצה במיוחד בימים אלה שאין לי עם מי לדבר . ואף אחד לא מביא אותי לאורגזמה ומעצמי נמאס לי .
טוב אז אתמול חברה אמרה לי שהיא קראה את כל הבלוג שלי והרגשתי נורא
כאילו יש כאן את כל הזיונים הכי הזויים שהיו לי עם ליאור
(אני חושבת שיש אבל פתאום לא בטוחה )
יש כאן די הרבה מחשבות שהן טיפה סודיות
וכן אני יודעת שזה לא חכם לשים את המחשבות שלך באנטרנט ולחשוב שהן טיפה סודיות .
בכל אופן אחרי כן היא נתנה לי את הלינק לבלוג שלה
וכן אני ידעתי שהיא הייתה מאוהבת בחתיך וכן אני ידעתי שהיא מכנה אותי מאחורי גבי שירי
אבל עדיין העלבונות שהיא הטיחה בבלוגה בי בלי חשבון לכלום עלבו בי
בכל אופן היא מכנה את החתיך טווס ושירי זאת אני ,וטרונצ'ו זאת הנסיכה .
ונראה לי שבחיים לא היה לבלוג שלה רייטינג כזה
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7297
אמש הממתק היה כאן ,גמר פעמיים , פעם ראשונה פשוט ריחמתי עליו אז עשיתי לו ביד אבל בפעם השניה הוא היה אמור לזיין אותי ועוד לפני שהתחיל גמר 😒
מה שכן הוא עדיין נראה לי כמו ממתק טעים שזה מזל כי פחדתי שבלי להיות מסטולית שיכורה ועייפה הוא יראה לי כמו סתם בחור שהכרתי באחד הערבים במועדון וממש ממש לא הוא עדין נראה לי טעים ומוזר בצורה מפתה ביותר אבל כנראה שאני מלחיצה אותו כמעה כי אחרת למה הוא גומר כל כך מהר וכל כך בלי לחכות לי ?
הוא אלרגי לפוך וכל המיטה שלי היא פוך כל החמש כריות שלי הן מפוך כל השמיכות שלי הן מפוך וגם אני רכה כמו פוך איכותי תוצרת קהילת בית אל
הוא אמר שזאת הכלבה ואני התעקשתי שזה הפוך או האבק (עבד הניקיון שלי איפה אתה ?)אבל לעצמי כל הזמן חשבתי אתה אלרגי אלי ואפילו לא יודע את זה .
קריאה נוספת של הפיסקה הזאת גרמה לי לחשוב שאולי הוא גם התכוון שזאת אני 😄
אפילו אני אלרגית לעצמי - אולי בלל זה אני לא ישנה לישון פחות משש שעות ולהתעורר כל שעתיים לא ממש נחשב. אני הולכת היום לבקש ממשהו בעבודה שישים לי מחט סינית של שינה באוזן או לבקש מאחי את המספר של האיש שפתר לו את הפרעת השינה .
אני מתחילה לחשוב שאולי גם לי יש הפרעה בי פולארית שאחד התסמינים של ההפרעה
הזאת זה שאי אפשר לישון מרוב מחשבות .
הבטן כואבת לי כמו שלא כאבה כבר הרבה זמן אני לחוצה ומפחדת ולא מרגישה שיש לי את האומץ הדרוש לעשות את כל מה שצופן לי סוף השבוע הקרב.
היום אני עובדת מהצהריים עד מחר בבוקר
מחר בבוקר יש לי הבטחה מהעבד ניקיון שהוא יבוא ואם לא יבוא כפרות עליו אני יכולה ואולי אפילו רוצה לנקות את הבית שלי ,אני כל הזמן מנקה קצת ואתמול כמו בתיאור בבלוג שנתתי פה את הלינק שלו ניקיתי בחמת זעם מטורפת כשחזרתי מהטיפול טיול לשורש אז לא יותר מידי מלוכלך.
איך שחזרתי הדלקתי את הדוד והתחלתי לנקות בטירוף כי היה לי מעט זמן עד שהייתי צריכה לצאת לקבוצה ומיד אחריה ידעתי שהממתקון בא לבקר ואחרי שלקחתי אותו לבית השני והמעוצב הבית המפיל בדרך כלל שלי הרגיש קצת עלוב אז העדפתי שיראה מסודר ונקי כמו שהוא יכול להראות.
בשישי אחרי הצהריים באים אלי האחיינים לקחת אותי למסעדה ונראה לי שפה באופן רישמי נפתחות חגיגות יום ההולדת שלי , אני לא חושבת שארצה לצאת בשישי אבל אני שומרת אופציות פתוחות.
בשבת אני נוסעת עם הטווס החתיך מאוד והנחמד בעיני אמא שלו לעומר לבקר את החבר המשותף(היחיד שלנו )שיושב שם שבעה. ואחרי הצהריים קבעתי עם בחור שמחזר אחרי באופן ורטואלי (בטעות כתבתי ויראלי פרשנות פרודיינית מישהו ?) לצאת לדייט מעניין כמה דייטים יקח לי לגרום לו להפוך לדני דין הרואה ואינו נראה ואינו עונה להודעות ולטלפונים ? את הקודם זה לקח שלוש פגישות אחת לכל שנה של קשר וירטואלי ידידותי
וזה עוד אחרי שמצאתי חן בעיניו מעניין מה הוא עושה עם בחורות שלא מוצאות חן בעיניו מבתר את גופתן ורוכב עליה עם אופנים?
אני יודעת שאני לא צריכה לצאת עם בחורים שיש להם חתולים הקודם הסתיר את זה הבחור שיושב כאן עכשיו וקורא בפה פתוח לפחות גילה לי את האמת העגומה הזאת על עצמו בהתחלה 😄
האם המרמור כותב כאן פוסט משעשע במיוחד או שזאת אני ?
התחלתי להזמין אנשים למסיבת יום ההולדת שלי למרות שנראה לי שבפעם הראשונה בחיי אין לי כוח לארגן אותה אין כוח להכין עוגה ובטח שאין לי כוח להכין אוכל אחר.
או לבקש מההורים שלי לשלוח לי כוסות יין .
השמש עכשיו נכנסת לדירה מהזוית המסנוורת שגורמת לי לחשוב שאולי בכל זאת כדאי לי לתלות את המוט של הוילון שקניתי באיקאה ואחר כך ללכת לרחוב נחלת בנימין ולקנות וילון שיסתיר את הפרופיל הבלגי המדהים שלי שעלה לי 10,000 ש"ח בתחילת האנתיפדה השניה שאז בדיוק עברתי לדירה ובגלל ששלחו את הפרופיל לגילבון בשכם אני גרתי כאן איזה כמה שבועות בלי חלון כי הפרופיל נתקע בשכם והיה צריך לחפש ערבי מיוחד שיש לו שתי תעודות זהות שיסע להביא לי אותו משכם בלי להתקע בפנים .
אני אוהבת לראות את החוץ דרך החלון המיוחד והיפה הזה לפעמים אני חושבת לתלות את הוילון מבחוץ . אחרי שקראת את הבלוג ההוא הרגשתי חשופה חייבת וילון בטח עד הערב זה יעבור לי , אבל בקרוב קיץ אני אוהבת להיות ערומה בבית שלי בקיץ .
יש לי המון שעות להעביר לישון אין לי סיכוי לקרוא אין לי סיכוי לראות סרט לא בא לי האופציה של לראות טלוזיה (ראיתי פעמיים מאז שהתקינו לי את האנטנה) שפוט לא נתפסת עבורי . אני מתגעגעת לעצמי הישנה שיכלה לישון ללא סוף ויכלה גם לקרוא כל הזמן ועכשיו אני כבר שבעה שבועות לא ראיתי את המילה סוף בשום ספר מתחילה קוראת 150 עמודים בשבועיים שלושה לא מבינה ולא זוכרת כלום ועוברת לכלום הבא תוהה למה מישהו טרח לתרגם את הספר הזה לעיברית . וגם באנטרנט אני לא נהנית כמו פעם לא קוראת יותר אתרים שפעם למדתי בעל פה לא נכנסת לפורום שפעם הרגשתי אחריות אישית לבדוק כל כמה שעות אם נכתב בו משהו .
המילים בראש שלי רוב הזמן מתסדרות כמו פוסטים את זה אני אכתוב ואת זה אני אכתוב גם ,אני בתקופה שאני יכולה לכתוב המון דברים ולכולם יהיה ערך גבוה אבל אין לי מוטיבציה כלום לא מושיב אותי לעשות אתזה .
לא מקבלת החלטות אמיצות לגבי החיים שלי
טוב קיבלתי אחת שהממתקון הוא היפה האחרון בחיי אבל אתמול כשישבתי עליו ובהיתי בפרצוף המושלם שלו ידעתי ששיקרתי לעצמי .
אני כל כך אוהבת בחורים יפים , אם בחור היה כותב את המשפט הזה בבלוג שלו הייתי חושבת שהוא טיפש או חרא ואני נשבעת שזאת אחת התכונות שאני הכי שונאת בעצמי אבל אני אוהבת יופי בכל ליבי ומאודי ולא משנה בכמה חרא זה יסבך אותי אני פשוט לא מבינה איך אפשר להיות במיטה עם מישהו ולחשוב איזה נחמד שיש לו מראה בינוני שכזה, אני זוכרת שפגשתי את החתיך וכל מה שרציתי זה לגעת בו , פשוט לנכס לעצמי חלק קטן מיופיו האינסופי אותו זה בעיקר הביך ,עם הממתק זה לא כך אני נוגעת בו בלי יכולת להפסיק והוא מתמסר ונוגע בחזרה לא יכולה להוריד את העיניים שלי מהפרצוף שלו עם השפתיים שהקצוות שלהן מעוגלות כלפי מעלה כאילו מין חיוך גם כשהכל רפוי - אלוהים אני כזאת אהבלה קח אותי מעצמי וגאל אותי מיסורי הטיפשות פליז.
טוב ועכשיו הדילמה לשלוח או לא כמה אנשים יפגעו מהפוסט מי בכלל קורא אותי
ואם יפגעו למה יפגעו הרי כתבתי רק את האמת שלי האם האמת שלי ורגשותי הם כה חסרי לגיטמציה שאני צריכה לצנזר אותם ? אולי אני צריכה לצנזר אותם מעצמי להפסיק לחשוב להפסיק להרגיש
אני מקווה שממתקון לא קורא כאן כי זה באמת יהיה יותרמידי שאלתי אותו והוא אמר שלא אבל אני לא בטוחה שיש מקום לאמון ביחסים מהסוג הזה:-)
שולחת והולכת להמשיך לשלשל והפעם לא ורבאלית אלה פיזית
פחדים







להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י