אני קטנונית נעלבת בקלות
נעלבת משטויות
כזאת אני
אתמול כשקמתי ויצאתי מהחדר הייתה לי ציפור דרור כלואה בבית היא כל הזמן התנגשה בחלונות וכל פעם שבאתי לפתוח היא ברחה לחלון אחר והתנגשה בו
אם לא כותבים לא זוכרים
החברה המאוהבת שלי החליפה את מושא התאהבותה
ואני קינאתי אז ניפגשתי עם בחור
יפה תואר כהה עם ראש מגולח
ערס אמיתי עם קעקוע של מגן דויד ושרשרת של מגן דויד
ועוד שני קעקועים
וגוף שחום ושעיר
והוא כולו חכם
אבל איך לנסח אתזה בעדינות העדפות המיטה שלנו שונות שתכלית השוני
פשוט תחושת לא זה קשה
איש מרתק אולי נישאר ידידים
מעייף אותי להיפגש עם אנשים שלא
אני רוצה להיפגש עם אלה שכן
עוד ערב עצוב מול המחשב בעבודה
וגם מחר ערב עצוב מול המחשב בעבודה
אני רוצה שמישהו יחבק אותי חזק אל ליבו ויאמר לי לא לדאוג מכלום (לא מבכסף לא מהתיקתוק
לא מהעצב לא מהחיים לא מהבריאות ) הוא יסדר הכל
מצאתי המון דברים ברחוב היום את השווה מכולם כלבה מעצבנת ומפורעשת (לא שלי ) אכלה
אני צריכה לקנות אוטו חדש אחר
ראיתי אותו אחד שמצא חן בעיני אבל אחי לא חיבב אותו
היום כשניסיתי לתקשר מינית עם האיש המוזר עם שם המשפחה מזרחי
אמא שלי התקשרה מארץ אחרת
ורציתי לדבר איתה אבל ידעתי שזה מכוער
הכנתי פולנטה זה אוכל איטלקי וטעים
בקרוב יתלו לי את הוילון
כי כזאת אני נעלבת משטויות
אחרונה ערה בשכונה
וגם קצת קטנונית ותינוקית
כזאת אני
ואני כבר רגילה אלי
לא רזה די שמנה
כבדה לעצמי
כבדה לעקבים המודלקים שלי
שמישהו ידליק את האור
שיהיה לי כוח לצאת לרכב
צריכה לצאת לרכב אבל לא יוצאת
שמישהו יציל אותי מעצמי
מחר אשתול את כל הצמחים החדשים
עוד יום יעבור
בחברת עצמי כזאת אני
לפני 16 שנים. 1 באוקטובר 2008 בשעה 21:59