היום הייתה לי בדיקת אולסטראסאונד ארוכה ומסכמת
בעצם הבדיקה אחת לפני האחרונה בהריון הזה.
אבא שלי הוזמן לבוא איתי וחלה לאמא שלי היו מחויבויות קודמות .
חברה ששאלתי לא רצתה חברה אחרת לא יכלה
וחבר אהוב חולה .
אז הלכתי לבד ,טיפה התבאסתי ללכת לבד ואז נזכרתי שזה חלק מההחלטה שקיבלתי.
יהיו דברים שארצה לעשות עם עוד מישהו ואצתרך לעשות לבדי ,חלק מלהיות הורה יחיד.
הרופא היה מצחיק ושנון כהרגלו .
ואז הוא הראה לי את הפנים של העובר בתלת מימד והן כבר ממש פנים של תינוק ,ואני הייתי כולי נרגשת והרגשתי הכי הרבה אהבה שאפשר שממלאת את הגוף שלי ואת העיניים שלי ,העיניים התמלאו לי דמעות מרוב ריגוש ,אהבה ודאגה ולקח לי כמה דקות טובות לפני שיכולתי שוב לחזור להתבדח .
הרופא כנראה העדיף אותי מתרגשת מאשר מתבדחת והראה לי את כף היד מקרוב והמלאך המיוחד שבפנים עשה לי שלום , שלום גם לך אמרתי לו .
כל בעיטה שלו ריגשה אותי לגמרי כל תזוזה שלו (והיו המון אכלתי תות לפני הבדיקה ותות גורם לו לרקוד ) מסרה לי הודעה .
שאלתי אם הוא גדול ואמרו לי שהוא קטן לגילו בשישה או חמישה ימים שזה חדשות טובות כי לחולות סוכרת יש סיכון רב לתינוקות מוגדלים מידי שהופכים את הלידה לקשה עד בלתי אפשרית.
עכשיו נשאר לי לחכות לו שמונה עשרה שבועות שיצא ונדע אם הוא הוא או היא .
* כל האמור למעלה במין זכר מתאים גם למין נקבה .
אחר כך חזרתי הבייתה וישנתי עד עכשיו .
שבת שלום
לפני 15 שנים. 5 בפברואר 2009 בשעה 17:26