החגים לא עושים לי נעים
שונאת ארועים משפחתיים
שונאת שכל החנויות סגורות
וכל הדתיים בגן מאיר כאילו הוא שייך להם ולא לכלבים של השכונה
בקיצור המון נגטיביות עולה ממני בחג האיכס הזה
חבר אמר לי שיש לו פנטזיה על רוע
ולא הסכים לפרט או להסביר האם יש בינכם הקוראים מישהו שרוצה לנסות להסביר או לפרט על פנטזיות שלו על רוע זה מסקרן אותי ואני אשמח לקבל את דעתכם גם לתא הפרטי שלי
לכיפור רציתי לנסוע לסיני עכשיו זה בכלל לא מתסדר עם כל ה"התרעות" האלה אז כנראה שאני אשאר פה בבית בתל אביב עכשיו השאלה היא מה לנסות להפיק האם ארוחת ערב חגיגית לערב יום כיפור או אולי איזה גאנגבאנג מה ישמח אותי יותר ?
אחד היתרונות היחסיים שיש לסקס על פני הנאות אחרות זה שהוא אינו עולה כסף.
דיברתי אתמול עם בחור שבנסיבות מסויימות היה יכול למצוא חן בעיני כנראה
ואז עולה שאלת האיך את נראית ואין לי כוח להשיב אני רק מסבירה לו שאני מאמינה שגילוח זה עניין לגברים ואני שומעת בקולו התבאסות , גברים לא משנה מאיזה סוג מפנטזים על בחורה שיוכלו להראות אותה בתור קישוט לחברים שלהם
ואני על אף הפוטנציאל הטמון בי מסרבת למלא את התפקיד הזה
אני גדולה מידי עבור התפקיד הקטן הזה, נכון שבניו יורק בקיץ היה יום אחד שקצת שיחקתי בזה אבל זה גרם לי להרגיש אהבלה :-]
היה בניו יורק איזה קטע שהשוגר דדי של החברה שלי {לא זה ששלח לי את הכרטיס - אחד אחר} לקח אותנו לארוע השקה של איזה מגזין בגלריה בסוהו כולם דוגמנים ודוגמניות ואני ושתי החברות שלי שאחת שמנה ואחת כוסית על שמתפרנסת מזה ואני מסתכלת מסביב וכולם יפים ויפות כמו שרק בניו יורק יכול להיות
אין כזה בערים אחרות בעולם { ואניחייתי ונשמתי אופנה בלונדון}
בכל אופן אני מתחילה להרגיש מגושמת ואז נגש אלי בחור אחד מושך לי בשמלה ואומר לי את היפה היחידה בחדר הסתובבתי בשוק נתתי לו מבט של מה אתה צוחק עלי ? ראיתי מיד שלא ונתתי לו את אחת הצרפתיות הכי עמוקות שנתתי בחיים שלי בטוח שלמישהו זר . אחר כך הלכתי . הוא ניסה להתקרב לחבורה שלנו והחברה שלי המקומית ניסתה לדחוף אותי לדבר איתו אבל לא רציתי ,רציתי שישאר מעט קסם .
אני מנסה לחושב מה מתאים לי הרי גבר שהוא סמרטוט לא עושה לי אתזה. כל מיני אנשים כאן ששולחים לי הודעות שהם סמרטוטים ממש אבל ממש לא מדליקים אצלי כלום להפך מכבים.
גבר צריך להיות חזק ולהכנע מתוך בחירה.
מצד שני הבחור היחיד שיודע להאבק איתי על כוח במיטה בצורה שמדליקה אותי לא מצליח לעורר בי שום רגש מתוך הנחה שחרמנות אינה רגש
אז מה כן להכנע לבדידות ?
אולי
כי לבליינד דייטים אני לא מוכנה לצאת לא בא לי להשפט על פי מה לבשתי איך הסתרקתי ואפילו לא איך דיברתי אני מעל הדברים האלה ואם אין אף אחד בנמצא שיכול לראות מעליהם טובה לי הבדידות .
טוב די כמה אפשר להלאות
בי
חג שמיייח
לפני 19 שנים. 5 באוקטובר 2005 בשעה 11:23