בעיקבות הדאגה והצעות העזרה בפרטי
אני רוצה לציין אצלי הכל בסדר
סתם היה לי אתמול יום קשה
העייפות החום הרוח המזרחית
המשקל הבטן הצמא הרעב הפיפי
והשיעול
אבל בסך הכל אני בסדר עם מצב רוח מעולה מהטובים שהיו לי בחיים
כל יום אני אומרת קובה צא כבר אני רוצה נורא לפגוש אותך חיכיתי דיו
ואני גם משתדלת להנות מהזמן שנותר ללכת לסרט לאכול במסעדה דברים כאלה שעוד מותר לי .
וגם אני באמת נהנית מהעבודה
לא מכל העבודה אבל בימי רביעי יש לי עבודה ממש כייפית שמשלמת הרבה מאוד כסף
עם פידבק חיובי תומך ומפרגן שאני ממש מתבאסת שאצטרך להפסיק אותה בקרוב
למרות שברור לי שאחרי החופשה שאקח אחזור לעשות אותה ואולי גם אגדיל אותה לעוד יום כי היא מאוד מגניבה עבורי .
מצאתי עוזרת שתוכל לבוא מתי שארצה לפעם הבאה שקורה אסון כזה בבית .
הגוף שלי משתנה נורא
בלי בגדים נראה לי שההבדל היחיד הוא בציצי שניהיה כבד מאוד והפטמות התכהו מאוד
אבל עם בגדים אני קולטת שיש לי בטן גדולה גדולה .
בהליכה שלי גם משהו השתנה האגן נפתח לקראת הלידה והרגליים באות יותר מהצד מה שגורם להליכה להיות יותר ברווזית אבל לא בהרבה .
אני עדיין מסוגלת לשבת על הרצפה,רק קשהלי לקום, לנעול נעליים לבד,לשים לעצמי לק על הבהונות ,לסחוב את הקניות שלי לאט לאט במעלה המדרגות ועוד המון דברים שנשים בהריון בדרכלל מתקשות לעשות.
אתמול בישלתי אורז מדהים וסטייק
נגמרו לי הסטייקים אז אני עוד מעט אלך לקנות עוד וגם שתילים לגינה כדי שתפרח כשהקובה יחזור הבייתה מבית היולדות .
עברו לגור בדירה לידי זוג עם שני כלבים מה שגורם לכלבה שלי כעס רב מאוד והיא לאמפסיקה לחרחר ולנבוח נביחות קטנות אך מרגיזות .
נראה לי שהקובה הקטן לא יבין בבית החולים איך זה שיש עולם בלי נביחות כי זה הרעש שהוא כל הזמן שומע בבית .
יאלה צריכה לצאת לעבוד שלוש שעות ואז לחזור לישון
המשימה שלי להיות לשטוף את רצפת חדר האמבטיה .
יום מקסים גם לכם .
לפני 15 שנים. 20 באפריל 2009 בשעה 6:24