חוזרת הבייתה בכל כך הרבה מובנים
לבלוג שלי כאן הוא בית
הבייתה מהלוויה ומהארוחה שערכנו לזכרה במסעדה שאהבה
הלוויה הראשונה של הבת שלי לוויה ראשונה שחברה שלי נקברת בה
לוויה ראשונה שאני עומדת בשורה הראשונה
ואנשים באים ולוחצים לי את היד ומחבקים אותי
כי אני והיא שם כבר יותר מעשרים שנה ביחד
וזה גורם לאדם להשמע זקן שיש לו חברה כבר יותר מעשרים
והחברה שלי הכי לא רצתה להזדקן
היא רצתה שאחותה תיהיה מנתחת פלסטית כדי שהיא תוכל למתוח אותנו בחינם
היא רצתה שהעור שלה יהיה כמו של תינוקת
מרחה קרמים כאילו הם באמת עוזרים
המון רגעים עוברים לי בראש אלפים
הטיול שלנו לאמריקה ,המפגש שלנו ברחוב אני על אופניים והיא עם אחותה בדיוק חזרה מחוץ לארץ
הבן זוג שהכרתי לה
תמיד הזהירה אותי לא להשאיר את המשקה שלי בשום מקום כדי שלא ישימו לי בו סם אונס
ובחורים המון בחורים שהעברנו ביננו שדיברנו עליהם שצחקנו עליהם שניתחנו אותם שהסתכלנו עליהם שהחזרנו מזו אל זו פעם אחר פעם
משחק ששיחקנו שכל אחת הייתה צריכה להגיד אות וכולן היו צריכות לומר עם הן שכבו עם גבר באות הזאת והיא כל פעם אמרה שלא ואני הזכרתי לה את ג'יימי בג את רן ורובי בריש את עמית בע את דיויד בדלת ואז היא צחקה עלי ש אני זוכרת יותר טוב את הבחורים שהיא הייתה איתם ולא ידענו שאני אצטרך להשאר כאן כדי לזכור .
זוכרת את יום חתונתה
זוכרת שהיא סיפרה לי שהיא נתנה לאחיין לשחק בסוני פליי סטיישן בפעם הראשונה שלו והפעם הבאה שהוא יחווה דבר כזה זה רק שהיא תוכל לתת לו סמים
היא כעסה עלי שכעסתי עליה שהיא הורסת את עצמה והכחישה את זה ללא הרף
זוכרת שלקחתי אותה לאסוף את הרשיון נהיגה שלה ממשרד התחבורה
גאה כמו טווס שעבר אחרי יותר משישה טסטים היא ישבה לידי (כי לא נתתי לה לנהוג)
זוכרת שהיא הסבירה לי שצריך לחייך לבחורים כי זה מפחיד אותם שאני רצינית
אחרי שסבתא שלה מתה הלכנו לדירה שלה וחיפשנו שם דברים שווים מצאנו שקית מלאה אסימונים וכל כך שמחנו שנוכל לדבר אחת עם השניה המון
כי תמיד היה לנו מה לומר
זוכרת שהיא ביקשה לטעום חלב אם ונתתי לה קצת בכוס
שהיינו בסיני והיא צחקה עלי כי שכחתי את המשקפי שמש
ופעם אחרת שהיינו בסיני והיא נכנסה למים ופתאום גילתה שכייף במים ולא כדאי רק לשכב על הכסאות בחוץ ומאז רצתה לנסוע רק בחודשים החמים
בחורים שהיא אהבה בחורים שאהבו אותה
הכל רץ לי בראש כמו סרט מטורף
ובאיזה שהוא מקום גם געגוע
וכמו שכבר כתבתי הרבה מאוד אשמה
לפני 14 שנים. 6 בדצמבר 2009 בשעה 20:09
