כבר המון זמן אני רוצה וצריכה לכתוב ולא מגיעה לזה
ועכשיו ההוא יצא לרוץ השאיר אותי לחכות למים החמים ויש לי קצת זמן .
באופן כללי החיים שלי אותו דבר הייתי חולה נראהלי הכי חולה שהייתי בחיי עם חום והזיות
הזיתי שרוצים לקחת אותי לבית חולים ואני מתחננת שיתנו לי להשאר בבית
ואחר כך היה לי מין שיעול של כלב גוסס וכך גם הרגשתי.
היום בעצם היום הראשון שחזרתי ללמודים אחרי איזה שבוע וחצי של העדרות .
יש לי הגשה גדולה ביום ג ואני בעיקר רוצה להיות מאחורי זה לא אכפת לי עם הוא יחשוב שזה טוב או לא רק שיגמר.
היינו אמורים ללכת למסיבה של הכלוב אבל הייתי כזאת חולה ובטטה . שפשוט ויתרתי .
אני משתדלת להרגיש טוב ולהיות נינוחה ורגועה יש ימים שמצליח לי יותר היום קצת פחות ניסתי להרביץ לו מזל שהוא מספיק חזק להתנגד .אני הבטחתי לעצמילא להרביץ לו [אחרי הפעם הראשונה שהרבצתי לו]אבל מצד שני אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב אפילו כשנאי רק מנסה להרביץ זה כבר משחרר אותי.
זהו
לפני 18 שנים. 5 בפברואר 2006 בשעה 19:02