העיינים שלי נפוחות מרוב בכי
הלסתות כואבות - כנראה הידקתי אותן יותר מידי.
הגוף מכווץ וכואב .השפתיים יבשות .
כולי תשושה וחסרת כוח .
לא נתתי לו לישון לא נתתי לעצמי מנוח הכל כאב לי בעיקר הלב הרגשתי נטושה מפוחדת ולא רצויה .
אני לא בטוחה שהתחושות האלה עברו . רק העוצמה שלהן פחתה .
אני פגועה - ולא בטוחה שאני רוצה להמשיך את מסע היסורים הזה.
אמרתי לו הוא אמר לי שאני מרגישה כך רק מאז שאני במחזור . אמרתי לו שמחזור לא ממציא בעיות הוא רק מניח אותן על השולחן .
אין לי את הכוחות שצריך גם לעבוד גם לסדר את הבית גם לעשות כביסה גם לקנות מתנה לחג לדודה שלי גם לבשל גם להתאמן וגם להשאר נחמדה וחייכנית .
על האחרונים ויתרתי אני רק עסוקה בלשרוד.
שיהיה כבר הערב ואני איהיה אחרי היום הזה לפני המנוחה שמחר מבטיח לי .
קוראת ספר ביום. מזל שיש ספרים - חסוך שלא יחסר
יוצא לעבודה ביי
לפני 18 שנים. 11 באפריל 2006 בשעה 6:29