אתמול היה אחד הסיוטים הכי גדולים שהיו לי מזה זמן רב . נאי פשוט לא גרה במקום הנכון. הייתי תקועה בפקק שעתיים בנסיון להגיע הבייתה במונית שעלתה 120 שח .
כל פעם שעריית תל אביב חושבת למי אפשר להציק היא בוחרת את תושבי השכונה שלי . כל פעם שמישהו באשדוד אשקלון חולון בת ים ראשון לציון חושב לאן אפשר ללכת הוא מגיע לשכונה שלי .
ולנו אין אפשרות ללכת ברחובות כי הם מלאים באנשים האלה . ואין לנו אפשרות לקנות בחנויות כי הם מלאים באנשים האלה . ושלא לדבר על החנות את הרכב של החתיך למה שהוא יחנה את הרכב שלו אם כל האנשים האלה תופסים לו את החניה.
קמתי היום עם מרץ ואני הולכת לתן את כל הדברים שדורשים תיקון והרי הרשימה לפניכם .
המערכת חוזרת עוד פעם לתיקון.
הרצפה תישטף בעדינות עם סמרטוט לח.הגינה תושקה ותדושן. המטבח יוברק. הזבל יזרק. המצעים יוחלפו .האבק ינוגב . המרפסת תישטף. הבגדים למסירה ימצאו לעצמם בית .חולצות הקיץ יורדו מלמעלה ,הסוודרים יעלו למעלה. הבגדים הזרוקים על הכסא יקופלו וינחו אחר כבוד בארון. הבקבוקים ילקחו למיחזור.
זהו יש לי עד 18 שאז אני הולכת לעבוד ומשם לפסיכודרמה.
נראה כמה אני אצליח לבצע.
בי
לפני 18 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 7:58