טוב אתמול בלילה הלכנו לישון ואני התחלתי ליבכות ואז אמרתי לו הכ----ל
הייתה מריבה ארוכה ודי מבאסת
אבל לפחות אחריה הרגשתי הקלה ונרדמתי היו לי רק 4 שעות לישון כי הייתי צריכה לקום לצילומים מאוד מוקדם היום . בכיתי מתוך שינה הרגשתי שהוא מחבק אותי כדי שאוכל לישון.
אבל יש דברים שנאמרו שהם די גרועים וחמורים ואני לא הייתי זאת שאמרה אותם.
ומצד שני אני לא טוחה שאני הייתי רוצה לפגוש סערת רגשות מהסוג שהוא פוגש בי .
הייתי כל היום בים המלח בצילומים ולא מזמן נכנסתי הבייתה הוא סידר את הבית אני נאלצת להודות שאני אוהבת את השקט שאחרי סערת המריבות את ההליכה על קצות האצבעות כאילו עדינות וכוונה לא לפגוע . אני רק מקוה שבאמת נוכל לגשר מעל הדברים שדורשים גישור . בכל אופן אני מרגישה היום יותר טוב בהרבה .
מכינה עכשיו אוכל בריא - שיהיה בבית.
יש היום את הלילה הלבן הזה -אני רוצה לצאת לבלות אבל מצד שני יש צד שני גם הלקום מוקדם מחר וכל זה . בקיצור כשיש צד שני אין טעם לצאת לבלות .אולי נראה מי יזמין אותנו לאיזו הופעה או מה
זהו אני הולכת לישרוץ במקלחת ואולי לנמנם שעה או שתיים .
מתגעגעת לשגרה העייפה שלי .
שבת שלום
לפני 18 שנים. 29 ביוני 2006 בשעה 15:48