בקושי כותבת
אז קודם כל חזרתי לעיר המסריחה אך המחוברת הזאת זה נראהלי כאילו עבר המון זמן ובעצם לא עבר אבל בכלזאתזה היה מזמן מאז היו המון דרמות בחיי הזוג הצעיר . בנתיים אנחנו ביחד אני מנסה להניח לו ולא להציק - קשה קשה מאוד לא להציק.
חברה שלי מניו יורק היתארחה אצלנו והבנתי באופן סופי שהיא לא עמדה בתחילת התור של השכל מה שכן היא מאוד רזה וכוסית וזה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בחייה -באסה רצינית.
מה שכן בזמן הביקור יצאתי כמעט כל ערב לבלותופתאום נזכרתי שיש דברים כייפים לעשות פה בעיר כשלא עייפים
האחיינית המושלמת שלי הזמינה את עצמה לסוף שבוע אני אנסה לראות מה אני יכולה לעשות נגד זה.
לחתיך יש היום יום הולדת - לא רצה כלום לא לצאת לא עוגה לא מסיבה . קניתי לו שוקולד משובח והכנתי קוסקוס- אכן דרך משונה לחגוג , אני הצעתי שנלך לשתות אלכוהול (אחרי שרעיון המסעדה ירד )והוא הסכים אבל נרדם. יאלה לא נורא . אני צריכה לנתב את האנרגיות שלי לדבר אחר .
זנו נראה לי שעכשיו כתבתי כל מה שהיה בימים האחרונים.
יאלה ביי
לפני 17 שנים. 12 ביוני 2007 בשעה 20:40