ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסגור את הכל.

לפני 12 שנים. 7 ביוני 2012 בשעה 21:39

http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&v=vRd9MbxBjas&NR=1

לפני 12 שנים. 6 ביוני 2012 בשעה 17:19

זו אני,
אני ממש לא בעניינים.

הייתי רוצה להיות העניין הכי חשוב,
בחדשות גלגל"צ בשעה שמונה בערב.

אני כל כך לא בעניינים.

זו אני.
זאת שאין לה מילים.
זאת שאין לה זכרים.
זאת שרוצה אותך עכשיו,
רק שתלטף.
שתסתכל בעיניי-
ותחייך חיוך רחב.
תחזיק את ידיך קרוב לפניך,
כשהאצבעות מתרגשות והפנים מוכיחות שאתה לא מאמין כמה שאני מדהימה בעיניך.

גם כן,איזה חלום.

&ob=av2e
לפני 12 שנים. 3 ביוני 2012 בשעה 8:16

h

&feature=related
כי כשאני פה הכל כל כך בהיר.
לפני 12 שנים. 28 במאי 2012 בשעה 9:06

זו הבטן שמתכווצת לקראת ערב,
המים ששתיתי ללא הפסקה.
הלחיים שלי שמסמיקות.
הרגליים שרועדות...
הלב שפועם קצת יותר מהר.


יום חדש הגיע,
שמש שוב זרחה מול חלוני.
לפעמים היה קשה לפתוח את הוילון שבחדרי.
אך היום הצלחתי,
וקרנייה חדרו לחיי האפורים.
יכולתי לפקוח את עיניי ולהודות.

לפני 12 שנים. 15 במאי 2012 בשעה 21:27

זה היה כל כך ברור למה התנזרתי כל הזמן הזה.
ועכשיו,
אחרי שחוויתי חודש פורה בזרגים -
אני מבינה כמה זה היה נכון להתנזר מכם.
"שולטים" מזורגגים.





לפני 12 שנים. 10 במאי 2012 בשעה 21:34

זה בכלל לא מטורף המצב הזה.
לעניות דעתי הוא שפוי לגמרי.
כואבת לי הבטן עכשיו,הייתי מודה לו אם היה קצת מרחם עליי.
בכלל, אני לא בסיטואציה אני חושבת על כל דבר אחר חוץ ממנו.
פתאום הדפיקה שלו בכלל לא מורגשת ,
זה כאילו חפץ נכנס לתוכי ואפילו לא מזיז לי שום דבר.
הייתי מודה לו אם היה קצת מפסיק. עוצר,יוצא מתוכי.
מדליק סיגריה ונותן לי לעשן.
אלו הרגעים האלה שאני נזכרת במשהו ממש חשוב שעוד לא עשיתי,
או בקוביית השוקולד שאכלתי ללא סיבה.
הרגעים האלה שאני מרגישה כל שוק כאילו הייתה טנק,
וכל לחי של התחת שלי כאילו היה לו אזור חיוג משל עצמו,בחיי.
הייתי מודה לו אם היה מביא לי כוס מים עם קרח וקש.
הייתי מודה לו אם היה מתיר את קשריו מעליי.
ומשחרר אותי לחופשי...
אני לא מבוייתת.
אני לא מהחומר שיכול להתביית.
נועדתי להיות חופשייה.
הוא ממשיך לזיין אותי כאילו אני חור, לאט לאט אני מתייבשת והוא מתעצבן,
הרי זה כל כך לא מתאים לי להתייבש אני בדרך כלל נוזלת.
מטפטפת כאילו אמצע ינואר בכוס שלי.
אבל ענני החרמנות עזבו אותי מזמן ואני בכלל לא כאן, אני לא כאן.
לא אמרתי לו שאני לא מעוניינת ולמען האמת לא צעקתי מילת בטחון , בכלל אין לי.
למה צריך מילת בטחון כשאפשר להגיד לא ?אם לא לא יעזור,
אפשר לשנות את טון הדיבור לעצבני אך מאופק ולומר כשאמרתי לא , התכוונתי ללא.
לתקוע בו מבט רציני . זה לא משנה שאת שנינו היה מדליק -
אם היה מושך עכשיו בשערי
מוריד אותי על ארבע בחוזקה
תוקע את איברו בגרוני
ואומר בהחלטיות: "ואת מי בדיוק זה מעניין זונה קטנה??
את מי את חושבת שזה מעניין ?
ואני...
הייתי רוצה להשאר עם גרוני על איברו.

ולהתמסר למצב הזה.


חבל שגרוני מתנגד להם.
אני כל כך נהנית כשהם בתוכי.
למעשה אם הייתי יכולה עכשיו , במקום לסוע ללימודים -
לסוע לאיזה חדר עם ארבעה גברים גבוהים ורזים עם זין ענק , מסכות על פניהם ...
לתת להם להתעלל בגרוני
הייתי עושה זאת.
עכשיו.
בלי לחשוב פעמיים הייתי עושה.
אם בכלל הייתי יכולה לא לחשוב. לעזאזל.
הלוואי והייתי טיפשה כמו שההוא אומר.
הלוואי וקו המחשבה היה נקטע לי בקלות יתרה,
הלוואי והייתי יכולה להתמסר לחשקים שלי מבלי לחשוב יותר מידי.
אני מאוד מצטערת שאין מישהו שייתן לי הכל,
אני מצטערת שאני לא אוכל להיות חבילה שלמה בשביל מישהו אחר.
אל החיים הרי, בעולם עם שפע כה גדול .
כשאפשר להזמין נשים באינטרנט ולבחור אותן עד לרמת תכונות האופי.
זה מה שיוצא מהחברה שלנו,
כשבחורות מפרסמות את עצמן במקומון כמחפשות קשר לא מחייב,דיסקרטי ומענג.
זה מה שקורה לנו אחר כך , אל תתפלאו שהגברים שלנו כאלה.
למעשה זאת שפרסמה הייתי אומרת במאת האחוזים שזה נבע מדברים אחרים הרי אין סיכוי שזה באמת מה שהיא רוצה.
אין מצב בעולם.
כל אישה רוצה את הפרחים, התכשיטים והרומטיקה.
אומרים לי שזה עצוב כי זה נשמע שאני מאמינה במה שאני כותבת.
וואלה? ואני חשבתי שאני אכתוב על דברים שאין לי בהם כלל וכלל אמונה.
הרי ברור שנפגעתי, ברור שאבא שלי עזב,ברור שניסיתי לתת אמון לשווא.
זה כל כך ברור,זה כאילו שאתם מנסים בכוח לגרום לי להאמין שאני לא קורבן.
וואלה, אני לא קורבן .
אני מזמינה אליי את החוויות.
כשאני יודעת לא להתקרב ובכל זאת מתקרבת.
חוקים מלוכלכים,ומערכת יחסים שחורה עם אדון סאדיסט וקשוח.
איזה אדון סאדיסט וקשוח איזה?
אין פה שום דבר.
נדמה לכם שצריך להיות בחורה באתר המזויין הזה,
שצריך איזה ניק של שרמוטה,
קצת פנטזיות מפגרות משעמום,
איזה מוח קטן וחזה מתגרה,
תחת גדול ופנים שדורשות זין בפה.
נדמה לכם.
לא צריך את כל אלה תאמינו לי.
צריך באתר הזה להמנע מהנשמה שלך שתדבר.
זה מה שצריך .
כשמלכות מצפות לקבל כסף מכל נשלט,או מתנות או הסעות.
ושולטים מצפים לזיין ולהעיף אותך מהרדיוס שלהם.
מה שליטה בזה תסבירו לי לעזאזל?
למען האמת החלום שלי לשליטה טוטאלית מזמן הצטמצם לשליטה במיטה.
ומזמן הצטמצם משליטה מנטאלית לסאדו רך ספק סקס קינקי בלבד.
היום, אם תמשוך בשערי ותגיד לי בקשיחות רדי על ארבע זה יספיק לי.
לא אצטרך יותר מידי היום, אתה יודע מה הקאצ' אדון יקר?
היום לא אתן לך כלום.
שום דבר.
רק אקח את הסקס איתך ומה שיהיה לי איכפת זה שלי כיף.
הרי שמתי לב שההוא לא ממש נהנה,
וזה ממש לא משנה לי כל עוד הכוס שלי מלא באיברו.
זה ממש אבל ממש לא משנה.
אז על הזין שלי איך אתה הרגשת.
זה מה שיש לי להגיד.

לפני 12 שנים. 5 במאי 2012 בשעה 22:21

שקרים מזוויעים.
--------------------------------------------------------------------------------

פורסם ב-21 במאי 2007, 18:46 במדור כללי


שקרים.
קטנים,לבנים...
כחולים.
חרמנים.
רוצים לא רוצים..
נמשכים.
וזה גדל,ונמשך..
וכואב לי כשאתה נכנס.
אתה מוותר.
ואני אונסת את עצמי.
אונסת אותך.
אתה מציע שנפרד.
ואני...
כופה על שנינו להשאר כאן איתי.
עלייך...
עליי...
להשאר איתי.
ואני צורחת.
ואתה רוצח אותי.
אתה כבר לא נשאר.
וגם לא נשמר,
ממני.
אתה לא צריך.
השקרים..
הלבנים...
הפכו לגדולים,
וכואב לנו כשהם נכנסים.
שחורים..
לא רוצים,לא רוצים..
נרתעים.
וזה קטן,ונגמר...
וכואב לכולם
כשהם נכנסים לנו לורידים.
שקרים מזוויעים.

:)

לפני 12 שנים. 4 במאי 2012 בשעה 15:01

&feature=related

לפני 12 שנים. 2 במאי 2012 בשעה 20:26

למען שמו הטוב של האדון,ספרי לחברותייך כמה נהנית כשתקע אותך באחורייך.למען שמו הטוב של האדון.
גנחת בלי הפסקה , אל תהיי קנאית חתלתולה קטנה.ספרי לכולן כמה איברך נרטב כשאת חושקת באיברו,
מדמיינת איך טוחן את איברייך הפנימיים.
דמעותייך בעינייך רק בגלל שלא למדת למבחן חתלתולה קטנה.
אבל זאת לא אשמתך איך תלמדי למבחן ברפואה מערבית כשאת רטובה כל היום?
הרטיבות מציפה את עינייך קשה לך בכלל להסתכל על השאלות האמריקאיות,
את צריכה איזה זין בפה כדי להתרכז חרמנית קטנה.
כמה בא לך ליטוף בלי מגע.
היית רוצה לקבל איזה חיבוק,בלי בכלל שיתקרב לחדרך.
הבטן מתהפכת.
זה חשוב לך יותר ממה שצריך.
תאמיני לי זנזונת.
איך את אוהבת לקלל את עצמך ילדונת.
לטפי עצמך עם המילים.
לא צריך כל הזמן לכעוס.
יש לך המון.
כל כך הרבה.
יש כאלה שמתות להיות כמוך..
ואת תמיד חומרניתכל כך רוצה עוד ועוד.
אפילו האיבר שלי כבר לא מתקשה ממך כשאני מבין כמה את צריכה אותו בתוכך.
תמיד רוצה בתוכך זרגים.
שיהיו מכל המינים, מכל הצבעים.
מכל הגדלים,
בכלל לא איכפת לך ממי.

לפני 12 שנים. 2 במאי 2012 בשעה 9:24

לאהוב.