ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסגור את הכל.

לפני 12 שנים. 29 באפריל 2012 בשעה 20:47

&feature=relmfu



זה לא סימן טוב,
זה רק מראה כמה שאני כבר התייאשתי.



לפני 12 שנים. 28 באפריל 2012 בשעה 14:56

בחיי.
אין בי כוונת זדון.
ללטף ליבך רציתי,
אך חרוכות באצבעותיי סכינים.
האשמה היא לא עליי,
גם לא עליך , יקירי.

בחיי.
אין בי אינטרס זול,
לענג אותך השתוקקתי,
אך לשוני מטפטפת רעל.
האשמה היא לא עליי,
גם לא עליך , אדוני.

בחיי.
אין בי שקרים,
לחבקך כל ימיי ולילותי קיוויתי.
אך ליבי שחור וידיי כבולות בקשריך.
האשמה היא לא עליי,
גם לא עליך , אהובי.

בחיי.
אין בי דבר מלבדך עכשיו-
כשאיברך חונק את גרוני.
משתמש בחוריי כמו שמגיע לזונה שאני.
פגעת בי כשהשתמשת ושכחת את שרציתי לקבל.
אך זאת לא אשמתך,
האמת היא-
רבות הפעמים שנוכחתי לדעת שזו רק אני במערכה.
המסך השחור מזמן כבר ירד.
מזמן ידעתי שהציפור הזאת כבר נפטרה.
וממנה נפטרתי מזמן.
יללותיי לעולם לא יישמעו,
ואני היא הזאבה הבודדה.
לעולם אתהלך בין הרבים אך ארגיש לבדי,
זאת לא אשמתך, כלב שלי.
האשמה היא עליי.

לפני 12 שנים. 27 באפריל 2012 בשעה 1:14

זה מרגיש כמו ליסוע להר חריף באמצע אוגוסט כשאתה נוחר בחדר השני.
אתה מבין , כשאני מעשנת סיגריה והראש שלי בכלל לא פה- אני ממש לא מזהה את הבחורה הזאת שיושבת בחדרי.
הייתי רוצה להזמינך לחדרי, שתשב לידי ונעשן איזה ג'וינט.
תסתכל על הכוכבים שאני רואה, ותלטף את הזנב שדמיינתי שיש לי.
תמשוך בשערי שיהיה אסוף בגומייה,
כי קוקייה זה לילדות.
תמשוך בשערי ותקרא לי כלבה.
תירק בפניי ותמרח הכל על פרצופי הבתולי.
מצטערת, לא בתולה.
אולי האוזן שלי בתולה וגם היא חתיכת שרמוטה-תאמין לה כשהיא מדברת טומאה.
עם כמה שכבתי? הוא שואל..
את מי זה מעניין עכשיו אני כל כך רוצה את הזין שלך בתוכי אני עומדת להתפוצץ, אוי תרצה שאקרא לך אדוני?
אוי אדוני, בוא זיין אותי בבקשה זה ממש לא משנה איך תקרא לעצמך.
יחתיכת בן של זונה.
כושי לאמא שלך, חברה שלי רוצה לפתוח עסק עם כושים סיעודיים לנשים בגיל העמידה.
נחמד לטעמי.
הוא יוכל לדפוק אותה באותו הזמן.
הוא לא יבקש לזיין אותה באנאלי.
לא ירצה לירוק בפנייה.
אבל למען האמת שרציתי את הדברים האלו.
האמת היא שרציתי לראות אותך מתעלל בי.
זה גורם לי הנאה לדעת שאתה רע.
ואני לא כותבת יפה,
לא כותבת מיוחד.
לא מנסה היום.


היום אני סתם כותבת מחשבות-
זרגים נחמדים,
שמעו נא.
כשאני מפרסמת סרטים זו לא הזמנה.
כשאני אומרת שבא לי זין -
זו לא הזמנה.


כשאני אזמין - זו תהיה הזמנה.
שלא תטעו בבקשה מכם-
בואו בהמוניכם-
בבקשה-
אני צריכה אתכם
זרגים גדולים.
מסביבי.


אה,
וזו לא הזמנה.;)

לפני 12 שנים. 26 באפריל 2012 בשעה 0:16

הייתי משלמת .
פורסם לפני שנה ב - 22 במרץ, 2011 בשעה 23:53
אנחנו מתחבקים באופן כל כך מנחם,
הוא נושק לראשי.
אני דומעת ,
חנוקה.

הייתי משלמת בשביל שתקבל אותי ,
להיות הזונה שלך.
אני לא מספיק דוגמנית בשבילו.
הוא לא מתחבק איתי באופן מנחם-
אנחנו אפילו לא מדברים.

אני דומעת,
חנוקה.

משפשפת עיניי,
אולי אתעורר.
מרגישה את ריסיי נשברים,
מרחתי מסקרה כשיצאתי מביתי.
לא ניפגשתי איתו,
ולא איתך.
לא עם אף אחד.

אם יכולתי הייתי נפגשת.
אך אפילו לא הבחנת בי.



לפני 12 שנים. 21 באפריל 2012 בשעה 19:07

קשה לי להסביר את ההרגשה.
כנראה שאני נהנית כשאתם מסתכלים עליי בחרמנות.
כשאני עוד לובשת את השמלה שלי במציאות אבל בדמיון שלכם מזמן כבר קרעתי אותה מעליי.
כשאני רוקדת במסיבה על עקבים שמעלים אותי לקומה אחרת לגמרי,
יש שיר שגורם לי קצת להתלהב, ובנתיים העיניים שלכם יוצאות מהחורים.

קשה לי להסביר את ההרגשה,
כנראה שאני נהנית כשאתם, הזאבים מדמיינים איך תטרפו אותי.
מסתכלים עליי כמו על טרף.
מחפשים התייחסות כדי להתגבר על הריחוק שלי.

זה עושה לי טוב כשאני מגיעה עם מישהו אחד, ומרגישה שאנשים מסתכלים עליי ומחכים רק לשנייה שהוא יילך לרגע כדי לקפוץ עליי ולטרוף...

אבל מה שכל כך ברור לי,
ולכם לא כל כך...
שאני אוהבת אתכם ככה..
מרחוק.

לפני 12 שנים. 18 באפריל 2012 בשעה 21:24

הליריקה דומה,
אותה שירה נשארת.
הדמות לא נעלמה,
להתאבד לא מתכוונת...

אין פה רעיון חדש,
לא עלילה.
לא ייפתר כאן שום קונפליקט.
ובכל זאת ממשיכה לזמזם ובריפיט.

נחשו אתם -מה?
מה מזמזת שוב ושוב??
אותו פזמון חוזר..
של חיפושיי זהות.

מזמזמת, מזמרת היא את הילוליי מציצותיה,
כי דבר אחר מעולם לא התחשק לה.


קוראת היא לכולכם-
קפצו עימדו בתור-
חתולת הזרע - הפכה לנינג'ה
שידועה בזיוני גרון.

לפני 12 שנים. 16 באפריל 2012 בשעה 18:26

זה כמעט חשוב יותר מאשר תהיה אינטלקטואל.
יותר חשוב מאיך תרגיש כשאתה דופק את הכוס שלי, כן זה החם.
זה יותר חשוב מהגודל של הזין , יותר חשוב מצבע העיניים,יותר חשוב מהמוצא.
יותר חשוב מיופי פניך, יותר חשוב מאופי ידיך, זה כמעט יותר חשוב מהכל לעזאזל.

כמעט הכל

לפני 12 שנים. 14 באפריל 2012 בשעה 13:49

"מילים מילים מילים,
במבחר גדול של צירופים
התאספו בקבוצה גדולה
ויצרו בראשך חסימה
את עומדת במרכז לכודה וחסרת תנועה
יש לי עבורך הצעה מועילה:
עזבי את הרעיונות בבקשה,
וחפשי אדם בעל הכשרה
שיפתח לך את מרכזי האנרגיה
ויטהר את ההילה
בכבוד רב,
קיצור דרך לאושר "



ומה היה שם חוץ מזה?






מה בכלל איכפת לי מה חושבים?
תחשבו.


ה' תן לי קצת טיפשות,
כי עם חוכמה לא התקדמתי.
רק ישבתי וחשבתי...
וחשבתי וישבתי...
ולמען האמת,
כשהם לא מכוונים זה אפילו כואב יותר ממסמרים.


על הדילדו שלי.
סבבה?

לפני 12 שנים. 13 באפריל 2012 בשעה 18:49



"איזה כינוי משונה זה חתולת הזרע.
מה, הכוונה חתולה שאוהבת זרע?
נו טוב, את רוצה שישפריצו לך על הפנים הכוונה?
מוזר, מעניין מה גורם לאנשים לאהוב את הדברים האלו.
מה, היית רוצה שישפריצו לך על הלשון זרע?
אבל למה חתולה?
למה בעצם לא כלבה? "


אישה חכמה,
כותבת שירים היא למגירה.
ואני,
מתרוצצת בין הכלים של כל הגברים,
מרחרחת בניהם מחפשת את גדושי הזרע.

השיר הזה מטמטם לי את השכל.
רוצה קצת השראה שתכנס לי לגרון.
במקום איזה זין אקראי שיקרע לי את מייתרי הקול.
והשיר הזה טוב לי יותר ממה שהם.
אולי אני מוקצנת.
אולי זאת בכלל לא אומנות.
אולי הכישרון היחיד שהתברכתי בו קיים רק בראשי.
אולי אני כותבת פה צירופי מילים של ילדה מפונקת טיפשה וריקנית.
אישה חכמה,
כותבת שירים היא למגירה.





כל מה שכתבתי בבלוג לצערי- ישמש לרעתי לפני שישמש לטובתי.


הזוי.

כנראה, שאישה חכמה- כותבת היא למגירה.

אני לא אישה חכמה,
לא כותבת למגירה.
ולא הצלחתי לכתוב שירים.


אני צריכה למצוא דבר אחר להתמקצע בו, מישהו רוצה מציצה?




לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 1:23

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=240846&blog_id=48039