לסגור את הכל.

הוא החזיק את ידה,ואמר לה את זה בקול חלש.
כמעט אילם היה באותו הרגע,המושלם שלהם.
אם מישהו היה מסתכל מהצד הוא היה מזדעזע,
אבל שניהם,היו בשיאם,הרגישו שהדם שלהם הופך לכחול.
"הדם שלך זורם בי עכשיו" הסתכל עליה בתשוקה שלא נגמרת.
מאז שהייתה קטנה,שלטו בה אנשים אחרים,היא לא נסתה לשנות את זה.
קשה כ"כ להחליט החלטות..כך חשבה לעצמה.
בעוד ליבה קשור עם חבלים,וראשה נצלב בין סכינים,
הייתה יושבת ומסתכלת עליו,יום אחרי יום..
תמיד דמיינה את השיחה הראשונה שתהיה לה איתו..
אך זה לא היה פשוט,הוא היה אדם מרוחק.
אחד ששומר על השקט הפנימי התמידי שלו.
היו לו עיניים אפורות,ועיגולים שחורים מסביב.
שפתיים אדומות,כאילו מכסה אותן בדם כל בוקר.
"אתמול בלילה דמיינתי אותך תלוי על המרפסת שלי."
התקרבה ואמרה לו בבטחון מלא,שצברה במשך השנים שחיכתה
לאומץ הזה בסבלנות רבה,אך לא הופיע בגופה.
"ומה עשיתי שם,בדמיונך?"ענה לה בעוד בוחן אותה פעם נוספת.
"כמו גנב,לביתי נכנסת.עשית בי כרצונך"
מי שהיה מופתע מהתשובה,הייתה זו דווקא היא.
מחזיקה את פיה,ועיניה פתוחות,מנסה למחוק את דבריה.
הוא ידע תמיד,וחיכה. כל יום הוא בא לשם כדי לא לאכזב אותה.
בעוד התגברה על הפחד,והזכירה לעצמה כמה זמן היא חיכתה,
הוא הרגיש שהיא מתחזקת.."ומה היה רצוני?"הקשה עליה.
"רצונך היה לאכול אותי" אמרה ונשכה את שפתיה,עצרה נשימתה,
הרגישה ממש, שזה הולך לקרות.
"אולי יבקרו אותך הלילה.."