לבשתי שמלה שחורה כזו שמבליטה את הישבן העסיסי והמכובד שקיבלתי מאימי הספרדייה.
סנדליי עקב,עקב דק,בצבע שחור.
החלקתי את השיער והתאפרתי.
שמתי בושם כי אני פריקית כזו של ריח טוב.
תחתונים אכן שמתי,
ובכלל ,
מצחיקים אותי אלה שמבקשים מהנשלטות לא לשים תחתונים-מטופש למדיי.
,(כשההוא קרע מעליי את תחתוניי,התחרפנתי בתוכי חתלתולה שכמותי.)
אבל התחתונים היו תחתוני חוטיני,מתחרה שחורה.
מטורפת על חוטינים:)
הוא אסף אותי עם האופנוע החדש שקנה לאחרונה,
ולקח אותי אליו,
לקח אותי אליו כבר בפעם המליון,
והכרתי כל פינה בחדרו.
כן,
הוא המדהים-שהוכיח לי שאני אוהבת את העולם הזה.
הוא לא השתמש בשום אביזר,
אך ורק היה עצמו,יצירתי,אמיתי-דומיננטי ושולט.
איתו גיליתי את המשיכות שלי,
הרצונות שלי.
אני לא שפוטה שתוכל להשלט על ידי כל גבר.
לא באמת,
לא מתוך הלב.
אני לא מחפשת משחק ליום,
או משחק בכלל.
אני רוצה להרגיש מתוך עמקי נשמתי:
את הרצון להעניק,
להרשים.
להיות טובה בשבילו.
להשקיע.
אני רוצה לרצות את זה.
אני רוצה למצוא את המתאים,שיגרום לי לרצות.
יגרום לי לרצות בכל נשמתי להתחנך.
וניסיתי ,
ניסיתי לכתוב על חוויות מזיון.
וזו לא הכתיבה שלי.
אני לא כותבת על אחד שדחף את הזין שלו עמוק לתוכי וגרם לגוף שלי לרעוד מרוב אושר.
אני לא כותבת על איך שהוא השפיך עליי את הגנים שלו,
את מושא הערצתי.
איך נתן לי ללקק את החלב החם שלו.
אני לא כותבת על זה.
זה יוצא לי בוטה,
וזו לא הכתיבה שלי.
אני אנסה לספר לך כמה נהניתי,
כמה אהבתי שסטר לי בחוזקה על פניי,
איך הרגשתי כנועה כשסטר לי בחוזקה על הישבן,
ועם זאת כל כך חזקה שאני עומדת בזה.
ולא נשברת.
איך הרגשתי טוב שהוא כעס שאני לא מצליחה לספור את הפעמים שסוטר לי.
והתחיל כל פעם מחדש.
איך אהבתי שהרגיש אותי,
שהפסיק בדיוק בנקודה הנכונה.
בדיוק לפני שנשברתי.
איך אהבתי את הליטופים אחרי כל פעם.
איך אהבתי שקנה לי עכבר,
וגם כדור קטן שעוד לא זכיתי לקבל.
אני יכולה לנסות,
ואני אנסה בשבילך לספר.
החוויות של חתולת הזרע,
שאף אחד עוד לא קיבל.
לפני 15 שנים. 22 בנובמבר 2009 בשעה 10:09