**לא הכרתי אותו.מקווה להכיר.
**יש בו משהו...איך שהוא זז התנועות שלו..
בלי להתקרב אליי הוא גורם לי לרצות..
- -
*תמיד המספר שלו היה אצלי,
יותר נכון מאז שהוא רשם אותו על הדף הקטן הזה בבר ההוא,
ושם לי אותו בכיס האחורי של המכנס.
לא ראיתי מי בדיוק שם אותו,
אבל הייתה לי הרגשה מי זה.
גם קיוויתי שזה יהיה הוא.
**יצאתי עם חברות לבר ההוא,ולבשתי את אותו המכנס.
פתאום מצאתי את הפתק המקומט-שעבר כביסה.
בקושי ראו את המספרים אבל נזכרתי שהעברתי את המספר לפלאפון.
קראתי לו המענג.
החלטתי להתקשר.
לא ידעתי מה בדיוק אני אגיד אבל קיוותי שהוא יידע בסוף מי אני.
הוא זיהה אותי ישר ואמר לי שהוא יחכה לי ב1 על הבר,איפה שבדרך כלל אני יושבת.
נכנסתי למקום בסביבות 12 וחצי והייתי מאוד לחוצה.
קיוותי שיגיע מישהו מסויים ופחדתי מהעובדה שזה יכול להיות כל אחד.
הרצון הזה התגבר בתוכי כל השנים האלה-
למצוא את המענג שלי.
זכרתי את המגע של היד שלו בכיס שלי.
הייתה לו יד חזקה וגדולה..גברית.
היו לו אצבעות שגרמו לי לדמיין איך הוא מרטיט אותי..
ידעתי רק איך המגע של הידיים שלו מרגיש.
זה הכל.
ברגעים שישבתי במקום הקבוע שלי,
והזמנתי את השוט הקבוע שלי-
ועישנתי את הסיגריה שלי.
ברגעים האלה הפרפרים שהיו בבטן שלי גרמו לי להתקפל.
התקפלתי-התרוממתי מהכיסא ומישהו מאחוריי -
גבר גבוה שלא ראיתי את פניו.
המענג העביר את ידיו עם ספק של שריטות על גבי החזה שלי כלפי מטה..
עד שנגע בבטן התחתונה שלי.
הוא התחיל להעביר את האצבעות שלו בתוך ומחוץ למכנס-
כמעט.
הוא התגרה בי.
הכניס טיפה....באזור הבטן עדיין.
לא הגזים.
ולרוחב קו המותן של המכנס...
כל הזמן הזה אני לא יודעת מי הוא.
ואני לא רואה את פניו.
**בזמן שהתגרה בי שתיתי עוד שוט.
לפני 14 שנים. 17 ביוני 2010 בשעה 15:04