ואולי זו רק אני שמריחה את הסירחון גם אחרי שמונים אלף מקלחות.
זו רק אני שרואה את השומנים גם אחרי חודשים של דיאטה.
זו רק אני שהמתוק עושה לה בחילה וממשיכה לטחון כי משהו בלב נשבר,
משהו חסר בפנים,איזשהוא שבב והמתוק אמור למלא את מקומו.
זו רק אני שמרעיבה את עצמה ורצה שעות וגונחת בקולי קולות.
זו רק אני שרוצה שתטחן אותה כדי שתשכח שהיא קיימת.
זו רק אני , אין אף אחת אחרת. אני יודעת.
ובכל זאת היה לך ריח של אישה.
ולא היינו ביחד.
זו רק אני שחושבת על האקסים שלה בלי הפסקה.
זו רק אני שמתגעגעת לעיראקי המקסים הזה שגנב אותי מחבר שלו.
זו רק אני שמעשנת קופסא ביום,ומרגישה לחצים באזור החזה,
מפסיקה לשבועיים ומעשנת במכה,קופסא ליום.
זו רק אני ששותה שחור, עם שתי כפיות קפה,ומתפלאה שלא נרדמתי.
זו רק אני שמשתמשת בקונדום וגלולות ומפחדת מהריון.
זו רק אני שלא שוכבת כבר חודשים.
זו רק אני שצריכה חיזוקים מכולם.
זו רק אני שאוהבת להחשף ככה באינטרנט.
זו רק אני שחושבת את עצמה למרכז העולם.
זו רק אני שחופרת לכם כבר עמוד ארוך ושלם.
זו רק אני שאומרת לכם,תזדיינו זה הדף שלי ואני אכתוב כמה שבא לי.
זו רק אני שמודה לכם שוב ושוב שאתם נכנסים וקוראים.
זו רק אני ,
שיושבת לבד,
ומחכה שנסיך יקפוץ לדלתי ויאמר שחיכה לי, ונמאס לו לחכות כי אני בקושי יוצאת מביתי.
זו רק אני,
שמתחננת לאהבה, בלי להעניק שום דבר בתמורה.
זו רק אני ,
שבוכה בלילות בוכה בימים, ובחלומות מתפללת למצוא תשוקה לחיים.
לפני 14 שנים. 27 בספטמבר 2010 בשעה 23:26