לסגור את הכל.

בוא וקח אותי רחוק מכאן,
בלי מילים יפות ובלי תארים מחמיאים
אני רוצה שתקח אותי מכאן,
שתחטוף אותי,
תגרור אותי.
תכאיב לי
תשכיח ממני את הטוב הרע הזה
את הלבן השחור הזה
את ירוק הזית המזדיין הזה.
עלק מדינה,
עלק לתרום
משקית עציץ בחצי שקל הפכתי להיות.
הייתי קרבית עם נשק בחולות זוחלת משתוללת ומה הפכתי להיות?
ונמאס לי אני לא בחורה של משרד.
וזו תמיד אני,
ואני הכי חשובה ובעצם אני בכלל לא ,
כי אני פוגעת בעצמי ושוקעת בעצמי ולא רואה את המציאות ולא רואה בכלל,
והאמת תודה לאל יש לי הכל, יש לי אפילו פשוטו כשמשמעו עיניים שאינני פוקחת לשמיים.
ואני מאכזבת את עצמי וכולם ולא איכפת לי רק בא לי להקבר בתוך המיטה שלי לעוד יממה,
ועוד לילה ועוד שעה ועוד דקה ועוד שנייה ולהקבר עמוק ועמוק יותר,
ואולי תבוא בדמות של רוצח ותזיין אותי חזק כשאני גונחת ומשתוללת מפחד ולא יודעת איפה הלב שלי נמצא.
וברגע אחד תקרע את ליבי מתוכי עם סכין חדה וגדולה,
בזמן שאתה מזיין את נשמתי עם הזין הגדול שלך,
משאלת מוות שאני מאחלת לעצמי אך באותו זמן חוששת לשלומי ומסתובבת תמיד עם גז מדמיע והיד על הפלאפון בחיוג מהיר לחבר הכי טוב.
שאני מתרחקת ממנו,אבל אתה יודע- תמיד תהיה החבר הכי טוב.
תודה שאתה כאן למרות שאני תמיד מודדת.
כזאת אני מודדת את כולם ואת עצמי .
ולא יכולה לצאת מזה.
בחיי, כמה שאני צריכה לצאת מזה.