לסגור את הכל.

גדלתי קצת בשנים,
לא רואים שום גדולה כשמביטים בפניי,
אך רואים את השנים,
את הניסיון.
או שזו אני שמכירה מקרוב ויודעת להבחין בפניי,
ששינו צורתן.
ואני לא ילדה בת 13 יותר,
אני בחורה בת 20.
אני לא שוברת מוסכמות חברתיות אם אני שוכבת,
ולמעשה אני כבר לא דלוקה כמו שהייתי בעבר.
אולי זאת אני שלא דלוקה על עצמי ובגלל זה חיי נראים כך.
אני שונאת להתפרק.
אני רוצה לחיות כמו שאני מאמינה גם תחת לחץ.
היום או יותר נכון אתמול נכנסתי למעגל הרע הזה שהייתי בו לפני כמה חודשים.
המעגל הרע שאני מראה גם החוצה.
אני לא אוהבת כשרואים מה אני מרגישה באמת,
בדרך כלל אני מסתירה הכל.

עדיף להסתיר,
כי אף אחד לא מבין גם ככה.
אין מקום לשיגעון הזה.


לא משנה מה כולם יגידו.
במציאות של היום אתה לא יכול להיות תרנגול,
ישר דוחפים לך כדורים נגד קשקשים.