לסגור את הכל.

מעשנת כמו זונה,הבחורה הזאת.
העיניים שלה מאופרות בשחור ,
בצורה שגורמת לי לדמיין איך הזין שלי מביט בה מקרוב עד שהנוזלים שלי מתאדים על השמשות של הנשמה שלה.
אני מנסה להשתיק את יצריי ולוקח שחטה מהסיגרייה.
קם לאזור המטבח :"קפה ?"
"שחור ?" היא שואלת.
"בטח,כמה סוכר?"
"בלי."
אני מרים לעצמי גבה ותוהה עד כמה אני באמת גבר.
היא קמה, מתחילה להסתכל על הדירה.
בודקת חלונות מסתכלת דרכם.
יש לנו חלונות ענקיים, לפחות אחד בכל חדר.
היא חוזרת לשולחן כשהקפה כבר מוכן ומודה שהדירה מתאימה לה.
מספרת לי שחייבת לעבור מסיבות שלא תפרט מצידה להכנס לדירה כבר היום.
לא שואלת אותי כמה ? לא שואלת .
אני שואל אם מעניין אותה כמה היא תשלם ? והיא צוחקת "ברור"
"800" יורה בחזרה אליה.
בטעות נפלט המספר הזה לא סיכמתי אותו עם השותף אפילו.
היא לוקחת שחטה ומנסה להבליע חיוך,
אומרת שהיא מוכנה לעבור מתי שארצה.
אני עונה שצריך לקבוע עם השותף השני שיאשר והיא מזכירה כדרך אגב כאילו זה פרט שולי לחלוטין..
"אה, יש לי כלב"
אני מופתע, לא יודע איך כל כך להגיב שואל איזה סוג ? האם קטן או גדול .. רועש ?
"קטן, שועלי , מתוק נבחן .. "
"צריך לבדוק עם השותף "
"אני רואה אותו כפלוס ולא כמינוס והוא חלק בלתי נפרד ממני ..." היא עונה לי בחזרה.
אני מסתכל לה בעיניים עוד טיפה ומתחיל לחלום בהקיץ איך אני משפיך לה לעין והיא ממצמצת..
אני כבר לא כל כך מקשיב לה או לסיטואציה בכלל.
היא סיימה את הקפה וגם את הסיגרייה,
מסתכלת בפלאפון ואומרת שהיא חייבת לזוז לעבודה.
"איפה את עובדת ?"
"בוגרשוב"
"בואי, אני אקפיץ אותך "
מחייכת אליי ואומרת תודה.
אני לוקח מפתחות, ותוהה לעצמי מדוע הצעתי הרי אני לא צריך בכלל ללכת לשום מקום.
"גם ככה אני קופץ לחבר הוא גר באזור "