לפני 13 שנים. 11 בספטמבר 2011 בשעה 19:32
תאמרו לי מילים יפות.
לעולם אל תפסיקו.
אלה לא אתם,
זו אני.
אני קצת שרוטה.
אני נהנית מכם.
מדמיינת אתכם בתוכי בכל חור אפשרי.
קורעים את נשמתי ותולשים את עורי ממני .
הייתי רוצה שתהיו כאן כולכם.
כולכם בתוכי מעליי מסביבי..
עומדים לכבודי.
תהיו מנומסים בשבילי ?
תשפריצו לעברי אהבתכם,
תזילו את כאבכם ועצבכם -
תזילו לעיניי כאילו היו אלה דמעותיי.
שיפלו על פניי לשפתיי..
לכל חלקיי גופי.
אשתכשך בכאבכם ואתענג על ייסורכם שולטיי היקרים.
זו היא אנג'י,
אתם עדיין מוזמנים;]