בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tailor made

בלוג זה שלי ובהתאם לכך יכתב בו כל מה שבא לי.
שלי מהבית. רק שלי.
אם לא מעניין לכם? עברו הלאה
אם יש לכם תגובה שתעצבן אותי? תחסמו
אם לא נאה לכם? לכו תזדיינו סקס ונילי משעמם
לפני יומיים. 14 באוק׳ 2021, 11:44

או יותר נכון אהבה-אהבה-מדי פעם קצת שנאה, הכאב ואני.

והרי ככה בכלל הגעתי לפה. לא הבנתי או בעצם הכחשתי לגמרי את הצד המיני של זה,אני?! זה בכלל לא שייך למיניות, מגיל צעיר אני מפנטזת על זה.

על המשמעת והעונשים והקפדנות (אוחחח אלוהים כשאתה שם סימן קריאה בסוף משפט).

רק אתך עשיתי את הצעד הזה לנשיות שלי, לקבלה של המיניות, למגע, לתשוקה, להכל.

ופתאום נהיו לי יחסי אהבה-שנאה עם הכאב, פתאום יש פעמים שיכולת הספיגה שלי מזערית עד בסכנת הכחדה, לפעמים לא בא לי בכלל כאב (לא שמישהו שואל לדעתי תודה רבה).

אבל בחודש האחרון פתאום יש יותר אהבה משנאה ובא לי לספוג יותר,בשבילך ובשבילי

קיין, ענפים, שוט, מברשת, צינור (שטני!!) וסליחה אם החמצתי משהו

לספור

לבקש עוד

לבחון באיזה תנוחה כואב יותר

לתת לגוף לעכל קצת ולהמשיך

ובא לי את החיבוק של אחרי ואת הנשיקות שלך על הדמעות שלי

ואם אשאיל משפט מאוליבר טוויסט

?Please sir,may I have some more

לפני 4 ימים. 12 באוק׳ 2021, 20:18

.You don't have to take it literally

 

...But

 

 

Please  do

😊

לפני שבוע. 9 באוק׳ 2021, 20:05

לא יודעת למה זה עולה לי בזיכרון פתאום, אולי השיחות שאני מנהלת לאחרונה עם נפש תאומה שזכיתי להכיר פה.

נזכרת בנקודות מיוחדות שלנו, רגעים שדברים השתנו בינינו ופתאום נזכרת ביום ההוא.

הבוקר הנורא שאחרי הערב הנורא שבו שכחתי (עד היום אני חושבת שהתת מודע שלי התערב) למחוק את ההודעות בטלפון כשעליתי הביתה.

התנתקתי ממך די בפתאומיות בערב ההוא שהכל התפוצץ, מתישהו רק שלחתי הודעה,שתדע שאני בחיים ושמשהו קרה.

לילה ארוך וקשה של שיחות, בטונים מהוסים,לא להעיר את הילדים,חצאי אמיתות והאשמות ובסוף אמירה שנעבוד על זה, נלך לייעוץ.

בבוקר,כמו אוטומט נכנסתי לרכב ונסעתי לסניף כמעט הכי רחוק באיזור שניהלתי. הייתה לי משקולת על הלב, הנפש שלי הרגישה כלואה,הראש שלי התפוצץ ממחשבות וחוסר שינה וכל מה שרציתי היה לסמס לך.

כשדוממתי מנוע כעבור שעה לקחתי את הנייד וסימסתי לך בידיים רועדות, סימסתי את תקציר האירועים עד פה ואתה? אתה שהבנת שגם אתה בסיכון מהבלגן שנוצר אצלי,לא נתת לי להרגיש רע יותר, לא הוכחת.

מאוחר יותר, כשהאבק שקע והחיים עלו על מסלול חדש,חשבתי לי שביום ההוא בחרת בי פעם נוספת להיות שלך.

ואני? ברגע ההוא שכתבתי לך עשיתי את הבחירה שלי,כי לבחור לא לוותר עליך עלינו, היה לבחור באושר.

לא התחרטתי אף פעם על הבחירה.

Miss you

לפני שבוע. 7 באוק׳ 2021, 9:04

לספוג עוד כאב

להכריע אחת ולתמיד מה הכי כואב משלל אמצעי ההצלפה שלך

לקחת אוויר לנשימה (כלומר את הזין שלך לפה שלי)

ולספוג עוד

להתפרק בחיבוק שלך,להירגע

ואז לספוג עוד

מול המראה

כנגד הקיר

על המיטה

ואז הנשיקות שלך על הדמעות שלי

ככה בא לי הבוקר

לפני שבוע. 6 באוק׳ 2021, 20:06

כי כבר חיפשתי את הטלפון היום רבע שעה אחרי שהשארתי אותו בארון במחסן בעבודה

 

כי כבר צעדתי לאמצע הכביש עסוקה בטלפון ומנווטת עגלת קניות,בלי שום התייחסות לעולם

 

כי כבר שכחתי שיש תבנית ביצים כשהשלכתי את השקיות על הרצפה (איכס מה זה? זה דביק כמו ביצים...שיט!!!!)

דרוש מבוגר אחראי שיחזיר אותי לתלם.

כלומר דרוש המבוגר האחראי שלי שאחראי לגמרי לעובדה שהמחשבות שלי כל הזמן עסוקות ולא שמות לב לעולם

 

מממממ...יש מצב שבא לך לבוא להחזיר אותי לתלם?😊

לפני שבוע. 4 באוק׳ 2021, 12:12

אם כל בוקר היה מתחיל ככה, לא היה לי יותר על מה להתלונן בחיים:)

 

דקה לפני שנכנסת,חשבתי לעצמי בחצי שעשוע, מה יקרה אם יום אחד תיכנס ותמצא אותי מעולפת מרוב שהלב שלי דהר ודהר

ההתרגשות הזאת שלא נעלמת ולא מתעמעמת לפני כל פגישה,היא קסם טהור עבורי

לפני הכאב ואחריו (ובמהלכו) אספת וחיבקת ונישקת,

השילוב הזה מטריף לי את הכל מבפנים.

והמראה...בפעם השניה שנפגשנו חיבקת אותי מול המראה ואמרת לי לראות כמה אני מתאימה לך. מאז אחד הדברים הסקסיים בעיניי,זה לראות אותנו במראה והיום קיבלתי בשפע מזה.

שפע של עונג ותשוקה מול המראה

והצחוק עם הקפה...

אהוב שלי תודה.

לפני שבועיים. 2 באוק׳ 2021, 19:42

צועדת בקצב ריצה

הרוח של הים מלטפת

האוזניות מפוצצות את האוזניים

ולשם שינוי הראש עסוק רק בזה

קצב, רוח, מוזיקה

קצב רוח מוזיקה

קצברוחמוזיקה

קצברוחמוזיקה

הרגע הזה שאתה גומר בתוכי

אוקיי

קצב-יצאתי ממנו ועברתי לחשוב על קצב ההצלפות

רוח- נהיה לי גל חום משום מה

מוזיקה- מפוצצת את האוזניים

חיוך ענק

כיף של הליכה.

לפני שבועיים. 1 באוק׳ 2021, 18:58

רציתי לומר לך משהו השבוע.

חשבתי על זה לפני השינה, סידרתי נאום יפה

תכננתי איך הוא יהיה הגיוני ורגוע

איך הוא לא ישמע כמו בכיינות

זה היה נאום מאד בוגר ואיכותי,לפחות נראה לי ככה כי נרדמתי ושכחתי את כל הנאום הצ'רצ'ילי שלי.

בבוקר כתבתי לך בהודעה, לא מתוכנן ומסודר, פשוט מהלב ו...התשובה שלך הבהירה שבכלל לא היה צורך להקדיש זמן לתכנן מה אגיד.

והתשובה שלך חידדה לי שוב את המקום שלי בחייך, 

התשובה שלך גרמה לי להרגיש יקרה ואהובה.

 

אתה כל כך בטוח בשליטה שלך, בחיבור שלנו, במקום שלך בחיי, מעולם לא היססת להביע רגש, לחבק, לתת, לאהוב.

אהבת חיי, אדון ומנטור ואבא, החבר הכי טוב שלי

למקרה שלא ידעת אתה ממיס לי את הלב ומרטיב אותי גם כשאתה אומר מילות אהבה וגם כשאתה מדבר בסימני קריאה.

 

לפני שבועיים. 28 בספט׳ 2021, 16:15

אני אהיה הקנבס

ואתה תשתמש בכל טכניקה שרק תרצה

פסים אדומים ארוכים של ענפים

מלבנים גיאטמטרים של קצה השוט

סימני שיניים סימטריים

טביעות אצבעות סביב הצוואר

זיקוקים של צינור צהוב (ושטני!)

שובלי דמעות רק יוסיפו עוד רובד לציור

ובסוף תזיין אותי מול המראה

לאט לאט

שיהיה לנו שפע של זמן להתפעל מהציור

 

לפני שבועיים. 27 בספט׳ 2021, 19:59

לאט לאט ובלי שדימיינתי,זו הופכת להיות הנסיעה הכי ארוכה שלי:)

 

אני בכלל לא מתה על רכבות הרים הרי...

הגובה מסמר השיער

הירידות שמדביקות את הבטן לברכיים או את הטחול לשקדים

וההיפוכים?? הלב שלי לא מתפקד טוב בהיפוכים.

 

ובכל זאת זאת אני שמחה שגם אחרי כל השנים שאני שלך אני חווה את רכבת ההרים הריגשית.

כמה השפעה יש לכל הודעה שלך, לכל מילה, לכל מחווה

המסלול של הרכבת לא מפסיק להשתנות ולהפתיע אותי, 

הלוואי ויכולנו להיות עכשיו בחוף, לא בחוף של פעם (למרות שגם לזה אני ממש לא אתנגד)

על ספסל מבודד, בחוף כמעט חשוך, שומעים את הגלים נשברים, רואים רסיסי אור משתקפים על המים

היית אוסף אותי אליך וסתם ככה היינו מדברים ומדברים

מתגעגעת