אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לאדוני באהבה

לפני 14 שנים. 20 בספטמבר 2009 בשעה 15:35

בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה
בבקשה

התייחס אליי....

ללא יחס ממך,אני מרגישה ללא קורת גג
ללא חמצן

בבקשה...

לפני 14 שנים. 20 בספטמבר 2009 בשעה 12:26

סם.

וחמצן.

רע לי....

זקוקה שתבוא שתגאל אותי מהכל

לפני 14 שנים. 19 בספטמבר 2009 בשעה 6:36

נתת לי את העונש החמור מכל: להתרחק.
אתה נמצא,תמיד,אי שם. משגיח. מבקר. מעיר ומאיר.
אבל...מרוחק.

ועם השנה החדשה
בירכתיך בכל לבי
החזרת לי תשובה מקסימה,אבל אף מילה שם לא נגעה באהבתך אליי.
נידונתי להשלים בדיוק עם זה: אהבתך אליי לעולם לא תהיה אהבה של זוגיות.

מקבלת,בהכנעה,
לאחר ההשלמה בכאב,
כל שתבקש לתת
כל שתרצה.

שפחתך.