לפני 15 שנים. 19 בספטמבר 2009 בשעה 6:36
נתת לי את העונש החמור מכל: להתרחק.
אתה נמצא,תמיד,אי שם. משגיח. מבקר. מעיר ומאיר.
אבל...מרוחק.
ועם השנה החדשה
בירכתיך בכל לבי
החזרת לי תשובה מקסימה,אבל אף מילה שם לא נגעה באהבתך אליי.
נידונתי להשלים בדיוק עם זה: אהבתך אליי לעולם לא תהיה אהבה של זוגיות.
מקבלת,בהכנעה,
לאחר ההשלמה בכאב,
כל שתבקש לתת
כל שתרצה.
שפחתך.
