טיפטיפה אבד את יכולת ההקשבה בגיל קטן, זה קרה בעת שנלחם באינדיאנים שניסו לשדוד את עגלת הדואר, בידו הענוגה (בטרם הסתקסקה) אחז את אקדחו של אביו, אקדח שהיה גדול למידותיו ובחוש טבעי, כאילו ונולד לזה עצם את עין שמאל, כוון היטב ובפגיעה ישירה צלף ישירות לתוך עינו הימנית של הציף האנדיאני ובכך הציל את עגלת הדואר על מטענה היקר.
ומאז כגוזל הקטן..טיפטיפה מדדה על אוזן שמאל..ואותו אף אחד לא לקח לווטרינר. לא אין בי כעסים ולא האשמות, התחזקתי באמונתי ומאז אני מאמין בעוף השמיים ובהולכות על ארבע.
כמו כול מוגבל פיציתי על אובדן יכולת ההקשבה בכושר דיבור בלתי נלאה, כאדם מעשי , כצעיר המחפש את עתידו (להפוך לאינדיאני לא הייתה אופציה ריאלית) השקעתי מחשבה רבה באיזה תחום להתפתח, מה ללמוד. במה אעסוק , מה יהיה עתידי? איך אתגבר על המגבלה של אובדן יכולת ההקשבה? אז נזכרתי במילותיו האחרונות של אבי בטרם נפח את נשמתו, בן אמר, אין דבר שלא תוכל לעשות, אין מטרה שלא תוכל להשיג ואין רצון שלא תגשים. אמר, גיהק ומת.
ואז ברגע שלחסד, בדיוק כשהלבנה עלתה, החלטתי. אני אהיה עסקן ציבור.
טיפי רץ לשילטון
לפני 14 שנים. 18 במאי 2010 בשעה 8:03
