כבר ספרתי לכם שבעברי הצבאי הייתי חבלן, לא סתם חבלן אלא החבלן ..ממש מומחה
וככזה קניתי לי ידע רחב בסוגים שונים של מנגנוני הפעלה, השהיה ופיצוץ
ובנוסף במגוון חומרי נפץ, מחומר נפץ פלסטי שהוא הנפוץ ביותר (DRV)
ועד לחומרי נפץ נדירים כגון "אלסטרון כחול" (STC)
לחבלנים אין תשע נשמות. לחבלנים להבדיל יש מאות מיתות
כל פעם שאתה מוזעק, האזור נסגר , אתה לובש את החליפה הכבדה והמסורבלת ובעודך עושה את דרכך לחפץ החשוד..אתה מת. אתה מת כי אתה נפרד מהחיים, נפרד מהילדים, נפרד מהאישה, מההורים מהמשפחה מהכלב שלך מהעבודה
והצוואה כבר כתובה והאוויר בריאות קפא ואפילו עגלי הזיעה אינם כבר שלך
באותו רגע אתה מת, ורק לאחר שסיימת את העבודה, אתה זוכה בחיים בחזרה.
ובכל לילה של יום כזה..אתה חוגג את החיים וזו שאיתך לא תופסת מה לכל הרוחות
קורה לך.
אני בטוח, שאם משהו יבדוק הוא ימצא שרוב ילדי החבלנים נולדו ביום בו הפצצה לא התפוצצה.
טיפטיפה, נוצר מטיפה שהשתיירה.
לפני 14 שנים. 24 ביוני 2010 בשעה 15:29
