משורה יציל רק המוות

יום ראשון "מועדון הקצינים" רח' הארבעה ת"א.
קצת לפני חצות והמקום מלא.
אנחנו על הבר, המוסיקה חזקה מקשה על ניהול שיחה,
סיבוב שני, אני כרגיל ערק וקרח בצד, היא שקועה בקוקטיל עם שם ארוך ומלא צבעים.
את ורד הכרתי בבית חברים במסיבת יום העצמאות, מסיבה וונילית סטנדרטית לא משהו. דברנו קצת, החלפנו טלפונים ומאז קשקשנו בטלפון אבל לא נפגשנו.
הבחורה בסדר, נראית טוב, חכמה, שנונה אבל העסק חורק, לא זורם.
פגישה שניה שלנו ואם היום לא יזוז משהו העסק גמור,האמת גם הפגישה הראשונה לא הייתה הצלחה ונקטעה עקב אילוץ של ורד.
הלוקיישין לא ממש עוזר, קשה לדבר וכל משפט הופך לשיח חרשים. לאט לאט
השיחה גוועת ואפילו רעש המוזיקה לא מצליח להאפיל על השקט שביננו.
וורד רוכנת לעברי וממלמלת משהו לא בדיוק שמעתי עשיתי לה תנועת לא שומע לא מבין
ואז היא רכנה שוב וצעקה "אני הולכת לשירותים". סימנתי לה עם היד רגע, שימי עין על הנייד,
דקה ואני חוזר, לפני שהספיקה להגיד מילה, קמתי חציתי את הבר ויצאתי החוצה.
הדלקתי סיגריה שאפתי שאיפה כפולה (שאיפת ערסים) קשקשתי קצת עם הסלקטורית
וחזרתי. וורד הייתה כבר על קוצים."איפה נעלמת?" חשבתי שראיתי פקח ורצתי לרכב
השבתי. לפני שהספיקה לזוז אמרתי לה, אני מת להשתין דקה אני חוזר, "גם אני" אמרה
"טוב נו חכי שניה תשמרי על הכסאות שלנו ..שניה אני פה." וורד עקמה את הפרצוף, נראה שאני מתחיל לעלות לה על העצבים. הלכתי לשירותים, לקחתי את הזמן, התעכבתי במכונת סיגריות וכשחזרתי אמרתי לוורד, שלא תעיזי להכנס לשם..יש הצפה וסירחון פחד" אני אבדוק אצל הנשים אמרה וורד והחלה לנוע בכיוון, תפסתי בזרועה ואמרתי, מותק כבר בדקתי, צחנה נוראית, בא לי להקיא את הנשמה.
וורד ירדה מהסטול הכניסה את הנייד והסגריות לתיק ואמרה, בו נזוז נמצא שירותים כי אני ממש לחוצה.אמרתי אין בעיה, אני משלם ואנחנו עפים מפה למצוא לך שירותים נורמלים. . אוקי אמרה, אני מחכה בחוץ, אין בעיה השבתי. נגשתי לברמן סדרתי את החשבון צ'פרתי אותו בטיפ יפה ובקשתי שחברה שלי תכנס תעשה קטע כאילו יש בעיה עם כרטיס האשראי , עלי אחי אמר וחייך.
לאחר כמה דקות וורד נכנסת בסערה "מה קורה ? נרדמת? אני לחוצה פחד? נו..שלמת?"
לא, יש בעיה בקופה הכרטיס לא עובר אמרתי, מה? אין לך מזומן? שאלה , לא , יש לי רק לטיפ השבתי.
טוב כמה זה? שאלה 130 אמרתי , תגהץ על שלי אמרה וורד,,לא נעים השבתי. וורד נעצה בי מבט של נהג דורסני ואמרה "תקשיב לי, אני עוד דקה משתינה פה באמצע הבר וזה יהיה פחות נעים.הבנת?!"
אמרתי אוקי, הבנתי . וורד פתחה את התיק שלפה את הארנק וכשהעיניים שלה נעוצות בארנק אמרתי
"אוו סוף סוף הקופה גיהצה". שרבטתי עלק חתימה על הסליפ ויצאנו..יצאנו? וורד כבר הייתה בחצי ריצה.
הגענו לחניון הארבעה, נכנסנו לרכב וורד אמרה קח אותי הבייתה, דחוף, מהר, בטיל. ברור השבתי ברור,
הבעיה שהרכב סירב להתניע..טוב נו..כשמקישים קודן שגוי..אז אין למה לצפות. וורד כבר על סף בכי
ואז הסתובבתי אליה ואמרתי, צאי מהרכב. מה? היא גמגמה, שמעת אותי, צאי מהרכב ותמתיני ליד הדלת.
המומה היא עשתה כדברי, גם אני יצאתי מהרכב, החניון היה חשוך וריק, שעת לילה מאוחרת .
וורד, הסתובבה אלי והתחילה לדבר..תסתמי אמרתי לה, תסתמי ותני לי לעזור לך.
רוצה עזרה.? וורד השפילה מבט והנהנה בראשה, לא הבנתי ולא שמעתי, את רוצה עזרה, את רוצה שירותים, כן בבקשה היא ענתה בקול חלש. אוקי מותק שימי לב. תשעני עלי כן ככה הפנים בשקע הכתף
האגן רחוק ממני, יפה, פסקי , ועכשיו תשתיני, אני לא יכולה היא מלמלה, אני לא יכולה להשתין במכנסיים אמרה, ששש מותק, זה רק גינס והכל רחיץ הרגעתי, תשתיני מותק או שאני אשתין עליך,
הבחורה שמעה את המשפט והתחילה להשתין כמו ברז, משתינה ובוכה ונאנקת, לא הבנתי אם היא בוכה או גומרת, השתינה וגופה רועד בידיי ורגליה כמעט קורסות. לאט לאט נרגעה לטפתי את שיערה
ושאלתי איך היה והיא ענתה מדהים בחיים לא גמרתי ככה כולי רועדת. .חייכתי ואמרתי אני שמח, חבקתי אותה ולחשתי לה באוזן תרדי על ארבע תפתחי את החולצה תשלפי את השדיים מהחזיה. מה למה? היא שאלה, מותק, עד שמצאנו שירותים .את מתכוונת לתת לי להתאפק? עניתי ואחזתי בשערה ולאט לאט משכתי כלפי מטה עד שוורד התישבה במרכז שלולית השתן שהיא יצרה, אני ממתין אמרתי, וורד הרימה מבטה ופתאום חייכה והמבט ההמום התחלף במבט מתריס הרכינה גיווה, כופפה ראשה וליקלקה מהריצפה.

פוסט זה פורסם בניגוד לדעת המחבר ונועד לרצות את המערכת והמוציא לאור.
המחבר ממש לא מרוצה מהפוסט. חושב שהוא דלוח, אנמי ועדיף היה שלא יפורסם.
הקורא המתוחכם רשאי לרקוק שלוש פעמים כאילו ודרס חתול אפרו-אמריקאי